מזרח תיכון באקדמיה – תולדות לימודי המזרח התיכון בחינוך הגבוה בישראל

לימודי המזרח התיכון הישראליים צמחו בראשיתם מתוך המזרחנות האירופית-הקלאסית אך עד מהרה השתנה אופיים. הלימודים השתלבו בדפוסים חדישים של מדעי הרוח ומדעי החברה ותכניהם הושפעו מהימצאותה של ישראל בתוך המזרח התיכון ומעמידתה מול האתגרים הקשורים ביחסיה עם הארצות השכנות. בהתאם לכך מכוונות פעילויות החוקרים המוצגות בספר לשני יעדים משולבים: העשרת הידע האקדמי בתחום הזה והעמקת ההכרה של עמי האזור האמורה לכוון התנהלות נכוחה של ישראל כלפיהם. הספר מביא את סיפורם של לימודי המזרח התיכון בשמונה אוניברסיטאות ושש מכללות, וכן במכוני המחקר הקשורים בהן.  הוא מציג את הדיונים שהתנהלו בקרבם על מהות המקצוע את הפעולות הנעשות בהם במחקר, בהוראה ובשירותים לחברה. שמעון שמיר רכש את התמחותו ואת תוארו באוניברסיטאות ירושלים ופרינסטון. באוניברסיטת תל אביב הוא כונן את החוג להיסטוריה של המזרח התיכון ואת מכון המחקר הצמוד אליו, ובמצרים ייסד וניהל את 'המרכז האקדמי הישראלי בקהיר'. פירסם מחקרים על האימפריה האוסמאנית, הארצות הערביות ויחסי ישראל־ערב. את מומחיותו יישם בתפקידים ממלכתיים, בין השאר כשגריר במצרים ובירדן.