מלחמה סוף

בשנת 2003 התקיימה בלונדון הפגנה של שני מיליון משתתפים נגד המלחמה בעיראק. זו הייתה ההפגנה הגדולה ביותר בתולדות העיר לונדון, והיא הונהגה על ידי ארגונים ופעילים סוציאליסטים; אפשר לומר שהקשר בין סוציאליזם לפציפיזם היה ברור בבריטניה לכל. ספרו של אבי קליין מתאר את היווצרותו של הקשר בין סוציאליזם לפציפיזם שהתעצב בסוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20, והתגבש כזרם נפרד: "פציפיזם סוציאליסטי". זרם זה הדגיש שהמבנה החברתי צריך להיות מבוסס על אחווה ושוויון, ולפיו ללא צדק חברתי לא ייתכן שלום עולמי.

בשם הצדק והשלום בודק תמות בולטות כגון התנגדות לאימפריאליזם, תמיכה בעיקרון אחווה כלל-אנושית, סרבנות מצפון, עיקרון השביתה נגד המלחמה, לצד אירועים בולטים בעברה של בריטניה כמו מלחמת הבורים, מרוץ החימוש ומלחמת העולם הראשונה; באמצעותם מוסבר מדוע הפך הפציפיזם הסוציאליסטי לדומיננטי במחנה הפציפיסטי הבריטי עד סוף תקופה זו לעומת זרמים אחרים שהתחרו בו באותה תקופה (כמו למשל הפציפיזם הליברלי והפציפיזם הדתי-נוצרי), ומדוע הוא נשאר דומיננטי בה עד עצם היום הזה.

אבי קליין מבקש להסביר בין השאר את השפעת המהפך במחנה הפציפיסטי על הפוליטיקה הבריטית, את היותו אחד הגורמים שהביאו לנפילת המפלגה הליברלית ולעליית מפלגת הלייבור בשנת 1924, אשר חלק גדול מחבריה היו פעילי שלום וסרבני מצפון, כולל ראש הממשלה הנבחר שלה, רמזי מקדונלד.

ד"ר אבי קליין הוא היסטוריון ומומחה לבריטניה בעת החדשה.

בטבח 7 באוקטובר נחשף העולם כולו לזוועות שביצע חמאס באזרחי ישראל ובתושביה. לרגע היה נדמה שזהו קו פרשת המים: שהפעם הם יבינו, שהעולם יתקומם נגד הברבריות, יתייצב לימינה של מדינת ישראל ויפסיק להטיל ספק בזכותה של המדינה היהודית להתקיים ולהגן על עצמה. אך בתוך ימים לא רבים, התקווה הזאת קרסה ונגוזה – גל חזק ורדיקלי מאי־פעם של אנטישמיות ואנטי־ישראליות שטף את ארצות הברית ואת המערב כולו – מהקמפוסים, דרך מקומות העבודה ועד הרחובות.

באינתיפאדה על ההדסון חושפת אופיר דיין את הסיפור המלא מאחורי הקריסה הזאת: מתי נהפכו היהודים וישראל מהאנדרדוג שכולם בעדו לפריווילגים המדכאים? איך נהפכה המילה "ציוני" לקללה וישראל לאויבת הצעירים הליברלים והמשכילים? מדוע קריאות לרצח יהודים הן "תלויות קונטקסט"? היכן מתפתחות עלילות דם נגד סטודנטים, מרצים ופעילים יהודים רק בשל יהדותם? וכיצד כל זה משפיע על יהודים וציונים שמודרים ממקומות עבודה, מלימודים ומפעילות חברתית?

אינתיפאדה על ההדסון הוא תמרור אזהרה הקורא לנו לשים לב לשינוי הדרמטי באופן שבו ישראל נתפסת בעיני צעירי המערב ולהבין את גודל האתגר שבפניו אנחנו ניצבים. זוהי קריאה להתעורר כשעוד אפשר לתקן; קריאה שמטרתה לדרבן אותנו לספר מחדש את הסיפור של מדינת ישראל בצורה שתבטיח את המשך התמיכה הבינלאומית בקיומה.

אופיר דיין, ממובילות המאבק על שמה של ישראל בקמפוסים הקיצוניים כנשיאת "סטודנטים תומכי ישראל" ובעלת תואר ראשון ושני ביחסים בין לאומיים מאוניברסיטת קולומביה. קצינה במיל' בדובר צה"ל ופרשנית בכלי תקשורת רבים בארץ ובעולם, וחוקרת בתחום הביטחון הלאומי במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS).