100% זמן משפחה

בעיות יסוד בפנומנולוגיה של אדמונד הוסרל (1859-1938) מבוסס על סדרת הרצאות שנמסרה על ידי הוסרל במהלך החורף של השנים 1910-11. חיבור זה נחשב למבוא המוצלח והנגיש ביותר שהוסרל כתב להגותו הפנומנולוגית, שכן קהל היעד המקורי שלו היה סטודנטים, והוא נמנע מהעומס המושגי והטכני המאפיין לעיתים את כתביו. בצעדים הדרגתיים מוליך הוסרל את הקורא מהעמדה היומיומית, שבה מקבלים את העולם וקיומו כמובנים מאליהם, אל עבר העמדה הפנומנולוגית המבקשת לכונן מדע אבסולוטי של מהות. העולם ומושאיו משמשים עבור הוסרל אינדקס לחשיפת הרבדים הסמויים של הפנייה התודעתית לעבר מושאים, לתיאור זרם המודעות כמאוחד ושלם, ולנקיטות העמדה הסובייקטיביות.

רבים מהרעיונות המופיעים בהרצאות מהווים חוליית קישור חשובה בין פריצת הדרך של הוסרל ב"מחקרים לוגיים" לבין הניסוח המלא של הפילוסופיה הטרנסצנדנטלית ב"אידאות I". כאן הוסרל מעמיק בניתוח המבנים היסודיים של חווית העולם הסובב, תוך שהוא משרטט הבחנה מכרעת בין הגוף כאובייקט פיזי לבין הגוף כ"בשר חי". כמו כן, הוא נותן דגש מיוחד לשאלת הבין-סובייקטיביות, לאופן שבו ה"אני" מתנסה בתודעות אחרות באמצעות אקט של אמפתיה, ולתיאום בין ריבוי הסובייקטים המרכיבים את עולם הניסיון המשותף. כחלק מביסוס המתודה הוסרל מציג את הרעיונות של אפוכה ורדוקציה, גם בהקשר של בין-סובייקטיביות, תוך שהוא מתמודד עם התנגדויות אפשריות כגון סוליפסיזם. בנוסף לכך הוא עוסק בטווח הידע הפנומנולוגי, ברעיון של טרנסצנדנציה באימננציה, ומבחין בין מדע פנומנולוגי לתחומים מדעיים ופילוסופיים אחרים.

מהדורה זו של בעיות יסוד בפנומנולוגיה מנגישה טקסט מכונן המדגים את המאמץ הפילוסופי הבלתי מתפשר של הוסרל להשגת בהירות פנימית ומבט פנומנולוגי מעמיק. הגותו הפנומנולוגית של הוסרל השפיעה בין השאר על היידגר, סארטר ומרלו-פונטי.

שמאי זינגר (1935-2024) תרגם את הספר יחד עם עמי גרינפלד, אשר כתב הקדמה רחבת היקף ומעמיקה להגותו של הוסרל.

הספר המוסריות של הפלורליזם הוא הספר השני של הפילוסוף האמריקאי ג'ון קקס שמתורגם לעברית. בעידן של גלובליזציה וקיטוב פוליטי, ובמציאות הישראלית שבה אנו חיים, הרעיונות של קקס מזמינים אותנו לחשוב מחדש על הדרך שבה אנו תופסים מוסריות, פתיחות וכבוד לאחר. הוא מדגיש את הצורך להתייחס לפלורליזם לא כאיום אלא כהזדמנות לצמיחה מוסרית מתוך הכרה במורכבות של העולם האנושי. המוסריות של הפלורליזם הוא יצירה הגותית חשובה שמציעה ראייה מורכבת ומאתגרת של המציאות המוסרית בעולם המודרני. קקס מציג את הפלורליזם לא כפשרה הכרחית אלא כבסיס לחברה הוגנת ומשגשגת. יש בכתיבה של קקס ישירות ויושרה מרשימים. גישתו משוחררת לחלוטין מהיומרנות והערפול של כל כך הרבה כתיבה אקדמית עכשווית. גם אלה שאינם משוכנעים שדבריו ישנו באופן קיצוני את השקפתנו הפילוסופית על בעיות החיים הטובים, יאלצו להודות שהוא שופך אור חדש ומאתגר על שאלות בעלות חשיבות עליונה.

70 שנה מלאו ל"מבצע קדש" - המבחן הראשון של צה"ל ומפקדיו בלחימה רבתי מאז מלחמת העצמאות. שלא כמו ב-1948, היו הפעם כל המפקדים ישראלים, התוכניות הוכנו על ידי קצינים ישראלים והביצוע היה של לוחמים ישראלים.

עד שנת 1955, הפעיל חיל האויר מטוסי בוכנה למשימות קרב ותקיפה. בשנת 1953 נכנסו לשרות מטוסי הסילון הראשונים ושנתיים אחר כך החל "העידן הצרפתי" עת נרכשו מטוסי אורגן ואחריהם מיסטר- שניהם מתוצרת דאסו.

חיל האויר לא היה מוכן למלחמה. מבין 61 מטוסי המיסטר החדשים שנרכשו רק 16 עד 19 היו בכשרות מבצעית. הם סבלו מבעיות בחימושם- ויכלו לשאת רק תותחים - הפצצות והרקטות נשארו במחסנים. מספרם של הטייסים שהיו בעלי כשרות מבצעית היה קטן- רק שמונה טייסים צברו יותר מתריסר שעות על המטוס החדש, או על מטוס האורגן שהגיע כשנה לפני כן. חיל האויר נאלץ לסמוך על קומץ מטוסי סילון ובעיקר מטוסי בוכנה, שאריות של מלחמת העולם השניה.

המלחמה פרצה באוקטובר 1956. לישראל היו סיבות משלה לפתוח במלחמה נגד מצרים, בעקבות פשיטות הפידאין ששיבשו את החיים בארץ, והסגר הימי שהוטל על מפרץ אילת. אחרי החלטת נשיא מצרים להלאים את תעלת סואץ, החליטו בריטניה וצרפת, לכבוש את איזור התעלה ולהשתלט עליה. ישראל חברה לתוכניתן של שתי המעצמות, וזכתה בעקבות כך לאספקת ציוד- טנקים, מטוסים וכלי מלחמה אחרים בכמויות גדולות. בין 29 באוקטובר ועד 2 בנובמבר כבשו כוחות צה"ל את חצי האי סיני, כולל רצועת עזה ושארם א שייח. המבחן היה קשה, ותבע התגייסות של כל העם. בעקבות לחץ של ממשל עוין בארה"ב, ואיומים של ברית המועצות, נאלצה ישראל לוותר על השטח שנכבש, אולם בעקבות הישגיה במלחמה, השתחררה מהסגר על מפרץ אילת וטרור הפידאין מרצועת עזה.

במשך השנים הבאות נערכה התארגנות מחודשת של הצבא, וחיל האויר נכנס לעידן המטוסים העל-קוליים וארוכי-הטווח. זהו סיפורה של המלחמה במבצע קדש.