חרוצים בהר שתולים ברמה

רמת רחל הוא שם שאינו זר לאוזן הישראלית, וּודאי שיצא שמעו באזור ירושלים. אך גם אלה שטווח ידיעתם מגיע מעבר לבית המלון, לבריכה ולמרכז הספורט, ספק גדול אם נתנו דעתם לשפע ולמגוון הבלתי־נדלה של זיכרונות, סיטואציות היסטוריות ודילמות שהקיבוץ – העומד לציין את שנתו המאה – מקפל בחובו. שורשיה של רמת רחל בפלוגת ירושלים של גדוד העבודה המיתולוגי, אותו ניסיון מופלא שהתקיים בראשית שנות ה־ 20 של המאה הקודמת, לשנות פני עם, אדם וחברה. מנקודת המוצא, סמוך למנזר רטיסבון, עולה הפלוגה על פיסת קרקע זעירה בדרום ירושלים בואכה קבר רחל ובית לחם; חוֹוה עזיבה וכיליון במאורעות תרפ״ט, והתחדשות תוך חיפוש מתמשך למקורות פרנסה שאינם חקלאיים. מתוך חיפושים אלה צמחה תרומה אדירה להתבססות המפעלים בים המלח, במיוחד בסדום, ובד בבד המשיכו ניסיונות בלתי־נלאים להרחבת המשבצת החקלאית, שבדרך כלל עלו בתוהו. רמת רחל הפגינה קליטה אינטנסיבית של עלייה, וחרף שטחה הזעיר, לא ויתרה על אירוח פלוגת פלמ״ח והעמידה בסיס למסעות המפורסמים למדבר יהודה ולים המלח. ובכיוון שונה, נזקפה לזכותה תרומה למועצת הפועלים של ירושלים. היא נודעה ביחסי שכנות טובים עם הכפר הערבי צור א־בהר. ידועה עמידתה האיתנה בהתקפות של מקומיים ושל כוחות מצריים וירדניים במלחמת העצמאות, שהסתיימה בנסיגה ובהרס המשק. ומכאן, חזרה חלקית הביתה תוך כדי פילוג – כאשר חלק הארי של החברים עוברים לקיבוץ עין כרמל – עזיבת הקיבוץ המאוחד והצטרפות לאיחוד הקבוצות והקיבוצים, הידלדלות האוכלוסייה שכמעט הביאה לחיסול המשק, התאוששות בגין קליטה מוצלחת של גרעיני נח״ל, וחיים של משק ספר בדרום ירושלים. רמת רחל חוותה שכול והרס, שיקום ובנייה מחדש, אחיזה בציפורניים בקרקע, ומאבק בייאוש ובבדידות. המשק הפורח של ההווה מתמודד מול בעיות ישנות- חדשות, בראש ובראשונה הקִִרבה לעיר, שתמיד העניקה לו מעמד של מעין קיבוץ עירוני, כמו גם התמודדות עם שלל השינויים הפוקדים את התנועה הקיבוצית. רמת רחל היא סיפור ציוני מובהק, סיפור שהחל לפני מאה שנה ועתידו עוד לפניו.