"הָרֶוַח שֶׁבֵּין הַמִּלִּים מְדַבֵּר", כותבת אילה אלבאז בספרה חורים של משמעות. ואכן, שירים רבים בספר כמו מבליחים מתוך הדף הלבן ושבים אליו, מותירים אחריהם הד. תחילה, אלבאז מצביעה על טשטוש הפער שבין אירועים בסדר גודל קוסמי ואלה שנדמים שגרתיים. כך למשל, היא "מְחַפֶּשֶׂת בְּ־Ynet אֶת גּוֹג". אך לצד תמציתיות, מודעות עצמית ונימה אירונית, היא לוקחת צעד נוסף, הופכת את הגיחוך על ראשו וחושפת תקווה ואמונה אל מול ועל סף הייאוש. דווקא ברגעי הכניעה, בהפניית הקשב לפחד ולחולשה מתוך חמלה, נגלה לה – ולנו, הקוראים – היופי. באהבה שאיננה מבקשת לבטל את הצרימה שנשמעת כמו "צְלִיל פְּסִילָה בְּמִשְׂחַק מַחְשֵׁב יָשָׁן", אלא להכיר בה. באמונה שאיננה חפה ממבוכה ומתסכול, מנפילה וקימה, מהתמודדות עם מוסכמות חברתיות, ציפיות ואכזבות – ובכל זאת מצליחה לבסוף "לָשׁוּב / אֶל / חֵיקְךָ / בִּמְנוּחָה". יוני דוד ד"ר אילה אלבאז היא סופרת, משוררת ועובדת סוציאלית קלינית. ממקימות מיזם "מקליפות עושים ריבה" – שירה במרחב הציבורי, ומיזם המדגרה לנשים כותבות. שיריה פורסמו במגוון כתבי עת, ועובדו בשיתוף פעולה ליצירות מחול מבוססות שירה, מדבקות, מגנטים ופנזינים, מתוך רצון בהנגשת השירה לקהל הרחב. חורים של משמעות הוא ספר השירה הראשון שלה שיוצא באופן מסורתי. קדם לו הספר גלויות שהוציאה בתגובה למלחמה, כספר שירה מפורק.
תּוֹהֶלֶת בְּהֵרָיוֹן. תִּרְאוּ אֵיךְ הַזְּקֵנָה הַזֹּאת צוֹהֶלֶת! לֹא מְדֻבָּר בְּתוֹעֶלֶת, לְצַעֲרִי אוֹ לֹא לְצַעֲרִי. אַתְּ שׁוֹאֶלֶת: מַה זֶּה תּוֹהֶלֶת? אז אוּלַי מְדֻבָּר בְּתוֹחֶלֶת שֶׁפֵּרוּשָׁהּ תִּקְוָה אֲנִי מִתְכַּוֶּנֶת: הַתִּקְוָה. וְאוּלַי מְדֻבָּר בְּאֶחָד מִמִּזְמוֹרֵי דָּוִד הַמֶּלֶךְ, כָּךְ לְדִבְרֵי דּוּדוּ פַּחָחוּת רֶכֶב. בֵּינְתַיִם הִיא גַּם שׁוֹתָה וְגַם אוֹכֶלֶת, תּוֹהֶלֶת הַזֹּאת הַמְטֻרְלֶלֶת, וּמַמְשִׁיכָה לִכְתֹּב שִׁירֵי אִוֶּלֶת.
תוחלת הוא ספר השירה ה-17 של חמוטל בר־יוסף . שירתה זיכתה אותה, בין השאר, בפרס הנשיא לספרות, בפרס ראש הממשלה, בפרס ברנר, בפרס עמיחי ובפרס זלדה לשירה, ותורגמה ללשונות רבות.
המחיר שלנו:
45.60
₪
חיבקתי את הגוף שלי. אם היו לי כנפיים, הייתי קורעת את השמיים ונועצת ציפורניים בלב של מי שחרץ את הגורל שלך. הנשים ישבו על הכיסאות. גלגלו את העיניים מצד לצד, שתו, אכלו, בכו ומשכו באף. רציתי שילכו וייקחו את הרחמים שלהן. הסתכלתי בזווית העין על הטַרְמָה, המרפסת בקומה השנייה. הבטחתי לעצמי שהפעם אצליח לקפוץ למטה ואף אחד לא יעצור אותי. רציתי להגיע כמה שיותר מהר לארץ ישראל. סבא שלך, בָּאבָּא פְרַיִים, הסביר לי כשהייתי קטנה שהַנְשַאמָה עולה לשמיים והגופה מתגלגלת דרך המחילות עד שהיא מגיעה לארץ הקודש, ושם היא מתעוררת ביום תחיית המתים. התקווה שתשוב אליי ניחמה אותי.
ישראל, קיץ 1971. לדירת השיכון הקטנה של בתה קלרין מגיעה אמירה, שבנותיה מטלטלות ומעבירות ביניהן מדירה לדירה משל היתה מזוודה. מהפינה שהוקצתה לה אמירה שוכבת במיטתה, מתבוננת בחיים המצומצמים של בתה ומתוודעת לנכדתה הצעירה הדר. בעיקר, היא ממשיכה בשיחה שאינה נגמרת כבר עשרות שנים, עם בנה שעזב את עיראק לאחר הפרהוד, הצטרף לאצ"ל ונעלם.
בשבילה אתה נהר הוא רומן היסטורי מרתק המלווה את קורותיה של משפחה יהודית מבגדאד, ובעיקר את קורות אם המשפחה, מראשית המאה הקודמת בעיראק ועד שנות השבעים של המאה העשרים. מנהר החידקל העולה על גדותיו, דרך הפרעות ביהודים לצד יחסי השכנות, פערי המעמדות בקהילה היהודית, ועד למאבקים הפוליטיים בין התומכים בציונות למתנגדיהם, ואחר כך בין תומכי מפא"י לתומכי חירות – בוחנת ציונית שאלות של זהות ושייכות בצורה מרגשת ומעוררת מחשבה, ברומן שכל כולו אהבה וגעגוע.
בשבילה אתה נהר הוא ספרה השני של ציונית פתאל־קופרווסר , סא"ל (מיל.) וחוקרת ההיסטוריה של יהודי עיראק.
המחיר שלנו:
68.60
₪