האביר משבע הממלכות

סְטֶלבִיוֹ התאהב במָריסה כשעבד בחנות של אביה ברומא בשנות החמישים. זו הייתה תחילתו של סיפור אהבה שאמור להיגמר באושר ועושר.

ובהתחלה נראה שזה מה שיקרה: לזוג הצעיר נולד בן, אֶטוֹרֶה, ואחריו בת יפהפייה ומלאת חיים, בֶּטָה. הם גרו בווילה ליד הים והיו מאושרים. כל זה היה בחיים שלפני.

ערב אחד, בטה בת ה־ 16 יוצאת לבלות עם בת דודתה מרים. מהבילוי הזה רק מרים תחזור, כשהיא אוצרת בליבה את הסוד על הלילה הנורא שעבר עליהן. האבל על מותה של בטה קורע לגזרים את משפחת אַנסַלדו, שמתקשה להתמודד עם אובדן הבת האהובה, ועם החקירה המשטרתית שמציפה דעות קדומות לגבי נשים צעירות שחיות את חייהן בחופשיות. נטל הסוד של אירועי אותו הלילה משפיעים גם על מרים, שמתקשה להמשיך בחייה.

רק מפגש עם לֵיאו, בחור צעיר מהפרוורים, מביא ניצוץ של תקווה לחייה ואולי אפילו התחלה של ריפוי.

החיים שאחרי הוא דרמה משפחתית המביטה בעדינות ובחמלה על גלי ההדף של אובדן פתאומי. זהו רומן על טראומה אך גם על אהבה, החלמה ותיקון. הספר הופיע ברשימות רבי־המכר באיטליה מולדתו במשך שנתיים, נמכר בה בכ־ 200,000 עותקים ותורגם לחמש־עשרה שפות.

הקריאה בתמונות ילדות כמוה כדפדוף באלבום; במילים ספורות מצייר יוֹן פוֹסֶה, חתן פרס נובל לספרות, פיסות זיכרון מורכבות ומלאות רגש. כתיבתו של פוסה, אשר
הובאה לראשונה בעברית בספר בוקר וערב, כמו נעה בין הדמיוני לקונקרטי, בין הלירי ללקוני, בין האיפוק להתפרצות, ובחירותיו הפואטיות תמיד מרטיטות לב.

אל תמונות ילדות מצטרפים סיפורים ונובלות שכתב פוסה לאורך השנים. הנובלה "השיער של לינֶה" מסופרת מנקודת מבטו של ילד שהוריו נפרדים; הנובלה "ואז הכלב כבר יכול לבוא" היא מעין סיפור מתח המתרחש בעקבות הרג של כלב, והיא כתובה בסגנון רפיטטיבי־קדחתני המתאר את הלך נפשו הסוער של הגיבור.

כל היצירות האלה, בתרגומה של דנה כספי, מתגבשות יחדיו לכדי מהלך שבבסיסו עומד מבט מלא חמלה, הבוחן מרחוק ומקרוב חייו של אדם, והן הזדמנות להעמקת ההיכרות עם סופר מיוחד במינו זה.

יוֹן פוֹסֶה, יליד 1959, נורווגיה, הוא סופר, משורר ומחזאי,  חתן פרס נובל לספרות לשנת 2023.