עוצמה צבאית, מדינית, כלכלית ורוחנית בטריטוריה מוגדרת תחת ריבונות יהודית – זהו החזון שראו לנגד עיניהם מקימי המדינה. אך כאשר דור החלוצים פינה את מקומו, השתנתה גם תוכנת ההפעלה. מזה עשורים ישראל נחבטת מכל הכיוונים: הזיות משיחיות על שלום בכל מחיר, אקסטזת גאולה, התמסרות לחיבוק הדוב האמריקני ופירוק החברה הישראלית למגזרים שאינם שווים במחויבותם לעתיד המדינה. את המחיר על כל אלה שילמנו ביום השחור בתולדותינו. שלום לא עכשיו מציע מתווה בהיר – רעיוני ומעשי – לקביעת גבולות המדינה, לעיצוב היחסים עם אומות העולם ושכנינו, וליצירת שותפות אמיתית של כל אזרחי הארץ בחובות קיומו של המפעל הציוני. עינת וילף היא יו״ר מפלגת עוז, מרצה וסופרת. בין ספריה בעברית: ״שיבה באוקטובר״ ו״מלחמת זכות השיבה״ (שנכתב עם ד״ר עדי שורץ), וכן ספרים נוספים בנושאי ממשל וחינוך. החוט המקשר בין כולם הוא זה: בבניין האומה אין קיצורי דרך.
במאמר הפותח את האסופה כותב שמואל ארליך שפירוש החלום אפשר לפרויד לגלות כי ״חיי הנפש, על חלקיהם הלא־מודעים, עשירים ויצירתיים אך גם מורכבים ובעייתיים הרבה יותר מהתמונה הנפשית המצומצמת והמוגבלת יחסית שמשתקפת באמצעות המודעות". חקר החלום מוביל לעולמות נרחבים, מורכבים ופוריים, הן בעבודה הן בכתיבה הפסיכואנליטית. גם היום, 125 שנים אחרי פרסום פירוש החלום, העבודה עם החלום והכתיבה עליו מאתגרות את הדמיון. תשעה כותבים - שמונה פסיכואנליטיקאים ואומן אחד - חוזרים באסופה זו אל החלום מנקודות מבט עכשוויות ומגלים בו פנים נוספות. שמואל ארליך ואיתמר לוי מתווים את הפרספקטיבה ההיסטורית של פירוש החלום; יוסי טריאסט מרחיב את נקודת המבט הקלסית ונוגע ברבדים חברתיים ופוליטיים; ענת ברעם קרובה יותר לגישה הקלייניאנית, שרה קולקר נוטה לגישה הוויניקוטיאנית ודנה אמיר ואבנר ברגשטיין קרובים למסורת ביון. חגית אהרוני ויונתן הירשפלד, האומן שבחבורה, מרחיבים את השיח הקליני ודנים בקשר שבין החלום לבין הספרות והאומנות. עם כל העושר והידע שצברה הפסיכואנליזה מאז ימי פרויד, החלום מזכיר לנו, ושוב בניסוח של שמואל ארליך, "שאנו נמצאים לנצח בעמדת הלא יודעים, ושאנו מנסים כמיטב יכולתנו לגלות צפונות ומשמעויות".
המחיר שלנו:
92
₪