איראן החיים עצמם

כשהייתה בת 13 חלמה יפית שיהיה לה דוכן שבו תמכור לחבריה ספרים, עם צלוחית ועליה עוגת גבינה. כשהיא חגגה 63 היא מימשה את חלומה כנגד כל הספקנים, רכשה את רשת סטימצקי והפכה אותה לסיפור הצלחה.

בין לבין היא הייתה ילדה מרדנית מבני־ברק, נערה שהעזה לקבוע גבולות משל עצמה ואישה שפרצה למעלה וקדימה, גם בעולמות גבריים - כשהיא אומרת את דעתה באופן ישיר וללא חשש לעשות את הכול הפוך.

הספר המבוסס על שיחות עם ג. יפית מגולל פרשת חיים שאין שניה לה ומהווה בית ספר לצעירים וליזמים. דיבורה בגובה העיניים הוא גם שיעור לחיים לנשים ולגברים המתמודדים עם סוגיות של מראה חיצוני, ביטחון עצמי ותוהים מה היא מידת החוצפה הנדרשת להצלחה.

אף שלא נולדה עם גנים של יופי קלאסי וייחוס פיננסי, בחרה יפית להפוך חסרונות למקור כוח. בדברים שהספיקה לספר טרם מותה, היא חושפת כישלונות והצלחות. פרקי הספר מתארים את הדרך בה בחרה להסתער על החיים ועל הנתיב שחייב אותה לנפץ תקרות בזו אחר זו.

יפית נכנסה מדי ערב למיליוני בתים בישראל, ויותר מזה – למיליוני לבבות. חוכמת הלב הייחודית של יפית שואבת את קוראי ג. למסע מפתיע ומעורר השראה, שמשלב נוסחאות עסקיות, אנושיות ורוחניות ואשר עשוי להוות נקודת מפנה בחיי רבבות קוראיו.

לא הרגשתי אישה בעולם של גברים. זה לא מעניין אם עשרים גברים חושבים על פתרון אחד ואישה חושבת על פתרון אחר. מבחינתי היינו בחדר עשרים ואחד אנשי מקצוע שהתווכחו ביניהם.
יפית גרינברג

נשות הפרברים כולל סיפורים המהווים תיעוד אנושי מרגש על חייהם של משפחות שעלו מארצות ערב לפני קום המדינה ואחריה (מתימן, סוריה, פרס, עירק ועוד..).

משפחות שחיו ברווחה בארץ מוצאם, נשים וגברים בעלי מקצועות מכובדים, הגיעו לישראל חסרי כל, לאחר שסבלו מרדיפות וקשיים.

הם נאלצו להשאיר את כל רכושם מאחור, לפי בקשת השלטונות ולהתחיל בחיים חדשים.

בלב הסיפורים, עומדות נשים שהתגלו במלוא כוחן ואומץ ליבן. כאילו חיכו לימים קשים כדי להראות את גדלותן.

עזרו לראשונה בפרנסת המשפחה, הסתדרו עם המעט שיש ולמדו לכלכל את המשפחה בחוכמה.

הצליחו באומץ ליבן למצוא דרך לממש את חייהן למרות הקשיים. היו מוכנות להוריד מכבודן ולנסות הכול כדי להביא צאצאים לעולם.

שמרו על שלמות המשפחה ועל השכלת הילדים, שהייתה חשובה בעיניהן מאד.

הסיפורים ב"נשות הפרברים" שזורים בחיי ההווי בשכונות, בשכנות טובה ובאמונות של התושבים שבאו מקיבוץ גלויות.

יפה גדעוני ( 1955 ) נולדה בשכונת התקווה בתל אביב.

מורה ופעילה חברתית. זהו ספרה הרביעי.