על אף שהוא חלק בלתי נפרד מהחיים, האובדן לעיתים מכה בעוצמה שמטלטלת את הנפש עד כדי שיבוש החיים. בין אם אתם מתמודדים עם מוות של אדם קרוב, גירושין, נכות או אובדן עצמאות, פיטורין או כל שינוי משמעותי אחר בחיים - חיים לאחר אובדן נועד להיות לכם עוגן ומצפן. המהדורה המחודשת והמורחבת של מדריך פורץ דרך זה, מציעה לכם ארגז כלים שלם להתמודדות עם האבל ולבנייה מחדש של חיים מלאים ומשמעותיים. הספר יסייע לכם: • להבין את תהליך האבל ולהתמודד עם קשת הרגשות העזה - מעצב, דרך כעס ועד קבלה. • ללמוד לבטא את הכאב שלכם בצורה בריאה ובונה, ולנתב אותו ליצירת מסגרת חיים חדשה. • להשתמש בכלים מעשיים להתמודדות עם רגשות עזים וסוערים, ולשמור על איזון ורווחה נפשית גם בתקופות של חוסר יציבות ואי-ודאות. • לגלות מגוון דרכים לצלוח את התקופה הקשה, למצוא משמעות חדשה לאובדן, ולצמוח ממנו חזקים ומודעים יותר. • לפתח מיומנויות חוסן וויסות רגשי הכוללות כלים גופניים, רגשיים, בינאישיים, רוחניים, קוגניטיביים והתנהגותיים להתמודדות מותאמת עם האתגרים השונים של אובדן ומשברי חיים. מהדורה מעודכנת זו מרחיבה את היריעה ומציעה תובנות וכלים נוספים הנדרשים להתמודדות עם אתגרי האבל והחיים לצדו בשנים האחרונות בכלל, ובישראל שאחרי ה-7 באוקטובר בפרט. נוכח מציאות של אובדן, טראומה ואי-ודאות, מציע הספר נתיבים של תקווה, משמעות וצמיחה.
אסופת מאמרים זו נכתבה לזכרו של פרופ' דן גבתון. פרקי הספר נכתבו על ידי הקהילה האקדמית העוסקת במנהל ובמדיניות בחינוך אשר עליה נמנה דן: המנחים שתחת הדרכתם כתב את הדוקטורט, עמיתים באקדמיה בארץ ומעבר לים, וסטודנטים לתארים מתקדמים שאותם הנחה דן במסירות רבה.
בספר שלושה שערים: השער הראשון מתמקד בחשיבותם של צוותי החינוך בהובלת שינויים ורפורמות חינוכיות בעבר ובהווה; השער השני עוסק בהיבטים מתודולוגים לחקר מדיניות ומנהל החינוך מנקודת מבט ביקורתית, לצד גישות חדשניות; השער השלישי פותח צוהר לדיון במבחר סוגיות בחקר מדיניות חינוכית בימנו. פרקי הספר מצביעים על כך שבחינת תופעות מפרספקטיבה לוקלית, המתייחסת להקשר הייחודי המאפיין את סביבת התהליך החינוכי, מסייעת בהבנת השינויים החברתיים והתרבותיים המתרחשים בחברה. כמו כן, פרקי הספר מדגישים שהובלת שינוי מחייבת שיתוף פעולה בין צוותי הוראה לבין הקהילה שאותה הם משרתים, לצד בעלי עניין בנעשה במוסדות החינוך; מכאן שמגמות של מרכוז הנן יעילות פחות לתפקודן של מערכות חינוך. צוותי החינוך בבית הספר נדרשים לפיכך להיות סוכנים אקטיביים הפועלים יחד עם הקהילות של בית הספר על מנת לספק מענים חינוכיים יעילים לתלמידים, הורים ומורים מתוך נקודת מבט יזמית וחדשנית.
העורכים: פרופ' אודרי אדי-רקח – החוג למדיניות ומנהל בחינוך באוניברסיטת תל-אביב – היא חוקרת בתחום של סוציולוגיה ומנהל החינוך; מחקריה מתמקדים בסוגיות של פערים חברתיים, שיפור בתי ספר וקשרי בית הספר והקהילה. מחקריה מבוססים על שיטות כמותיות ואיכותניות.
פרופ' יזהר אופלטקה – החוג למדיניות ומנהל בחינוך באוניברסיטת תל אביב – חוקר תהליכים ניהוליים וארגוניים במערכות חינוכיות; מחקריו מתמקדים בהיבטים רגשיים של עבודת המנהל והמורה, קריירות של אנשי חינוך, רפורמות חינוכיות ומנהיגות חינוכית.
המחיר שלנו:
78.40
₪
ב-3 ביוני 1945 עזבה קבוצה של ששה-עשר ניצולים את מחנה הריכוז בוכנוולד עם חלום משותף: להקים קיבוץ בארץ ישראל. הם קראו לעצמם ׳קיבוץ בוכנוולד׳ ועברו להכשרה בחווה חקלאית בגרמניה. הקבוצה הלכה וגדלה, חבריה העפילו בהדרגה לישראל, וביוני 1948 הקימו את קיבוץ נצר סרני.
חברי הקבוצה ניהלו יומן משותף, תחילה ביידיש ובהמשך בעברית. בלשון פיוטית, בהומור ובכנות נדירה, הם תיעדו ביומן את חייהם, חלומותיהם והתלבטויותיהם בתהליך השיקום והבנייה מחדש. שמונים שנה לאחר כתיבתו, היומן רואה כאן אור לראשונה בשלמותו בתרגום לעברית.
ד״ר לילך ניישטט ערכה את המהדורה, הוסיפה מבואות, הערות היסטוריות וקריאות ספרותיות, המעניקות ליומן מבט פרספקטיבי עכשווי ומדגישות את חשיבות הכתיבה הקולקטיבית כמעשה של תיקון, תקווה וערבות הדדית – אז וגם היום. חלקו הראשון של היומן מוצג בספר והיומן במלואו נגיש בארכיון הדיגיטלי.
״מדובר בפנינה נדירה, צוהר ייחודי למוחם ולליבם של יהודים ניצולי מחנות ריכוז, עדות לנחישותם ואמונתם העמוקה כי עתיד טוב יותר טמון בידיהם, וכי עתיד זה צפון להם במולדת אבותיו של העם היהודי. מסמך יוצא דופן זה הינו יומן קולקטיבי, בו כל אחד מחברי הקיבוץ היה חופשי לכתוב את אשר על ליבו ומנעד הנושאים בו מרתק ביותר.״שטפן זייברט , שגריר הרפובליקה הפדרלית של גרמניה בישראל )
״בימים אלה, בהם התנועה הקיבוצית מתאוששת ממתקפת השבעה באוקטובר, פרסום יומן קיבוץ בוכנוולד מקבל משנה תוקף. נדמה שכמו אז, גם היום, עלינו להמשיך במסע ולהניף את דגל הערבות ההדדית, ובדיוק כמו חברי קיבוץ בוכנוולד — למצוא את הכוח לזקוף קומה וללכת לאור האידיאלים.״ליאור שמחה, מזכ"ל התנועה הקיבוצית ) לילך ניישטט היא חוקרת ספרות, מרצה בכירה במכללת סמינר הקיבוצים וחוקרת אורחת במכון כץ באוניברסיטת פנסילבניה. פרסמה חמישה ספרים, ביניהם היהודיה שלהם: מותר ואסור בעדויות על השואה (הוצאת מכון מופ״ת והאוניברסיטה העברית) ו-מי מפחד מקריסטבל? סיפורה של קבוצת קריאה (הוצאת גמא והקיבוץ המאוחד). ספרה קולרידג׳ והעברית עומד לראות אור בהוצאת אוניברסיטת אינדיאנה.
המחיר שלנו:
77
₪