הספר מצרים ראשונה ולתמיד (مصر اولا ودائما) נושא בשמו סיסמה רווחת שהופיעה על קירות בניינים וחומות אבן ברחבי קהיר בעקבות ההפגנות ההמוניות שהביאו להתפטרותו של חסני מבארכ מתפקידו כנשיא מצרים בפברואר 2011. הספר פותח בפני הקורא צוהר להכרה ולהבנה טובות יותר של התמורות שחלו ביחסים בין ישראל למצרים בעשרות השנים האחרונות, תוך התייחסות מודגשת לממד הביטחוני־אסטרטגי שלהם. הספר סוקר ומנתח בהרחבה את המאפיינים המרכזיים במדיניותה של מצרים כלפי ישראל ואת השינויים שחלו בה בציר הזמן. הוא מציג התרשמויות, תובנות והערכות מזווית אישית, ועל בסיס הניסיון שצבר המחבר, על שלושת האישים האחרונים שכיהנו כנשיאי מצרים - חסני מבארכ, מחמד מרסי ועבד אלפתאח אלסיסי - וכן על נושאי תפקידים בכירים בצמרת הממסד המדיני־ביטחוני המצרי. כמו כן מפורט בו התפקיד של מצרים במהלכים ובסוגיות רגישים ובעלי חשיבות מרכזית מבחינתה של ישראל: מדיניותה של מצרים מול רצועת עזה, בדגש על תוכנית ההתנתקות, מבצעי צה"ל "עופרת יצוקה", "עמוד ענן" ו"צוק איתן", העימותים בגבול ישראל־רצועת עזה ומלחמת חרבות ברזל, והעסקה שנרקמה בין ישראל לחמאס בתיווך מצרי לשחרור החייל החטוף גלעד שליט. פרק מיוחד בוחן ומנתח את מדיניותה של מצרים בשורה ארוכה של סוגיות בתחום הפנימי, האזורי והגלובלי. אל"ם (מיל') דוד חכם שירת בצה"ל במשך שלושים שנה במגוון תפקידי מטה ושדה, ובאינתיפאדה הראשונה עמד בראש המחלקה לעניינים ערביים בממשל הישראלי ברצועת עזה. הוא היה שותף פעיל מטעם מערכת הביטחון במו"מ עם הפלסטינים במסגרת תהליך אוסלו. עם שחרורו מצה"ל שימש יועץ לעניינים ערביים לשרי הביטחון. הוא בוגר המכללה לביטחון לאומי ובעל תואר שני בהיסטוריה של המזרח התיכון מאוניברסיטת תל אביב ובלימודי ביטחון מאוניברסיטת חיפה. בשנת 2005 יצא לאור ספרו ותימלא הארץ חמאס על מייסד הארגון שיח' אחמד יאסין, ובשנת 2016 יצא לאור ספרו עזה בגובה העיניים על האינתיפאדה הראשונה. בשנים האחרונות משמש עמית מחקר ב־ ICGS , המרכז לאסטרטגיה רבתי לישראל.
מנהיגות היא אחת המשימות האנושיות הקשות ביותר אשר לעתים קרובות מובנת לא נכון ומצליחה לבלבל, להסתיר ולתסכל גם את המנהיגים המסורים ביותר. בכל דרג ובכל תחום, מנהיגים נאלצים לקבל החלטות תחת לחץ, אי־ודאות ומידע חלקי, ולפעמים להישען על ניחושים תיאורטיים.
אבל זה לא חייב להיות ככה .
בספר אסטרטגיה וטקטיקה של מנהיגות , ג'וקו וילינק, קצין לשעבר ביחידת העילית "אריות הים", מציג שיטה פרקטית ועוצמתית להובלה: עקרונות ברורים, כלים ישימים ותרגילים שמפתחים מיומנויות מנהיגות שניתן ללמוד, לתרגל ולבצע. אלו אסטרטגיות וטקטיקות שנבחנו בשטח – בקרב, בעסקים ובחיים בכלל. המהדורה המורחבת כוללת גם פרוטוקול ייחודי לחידוד אינסטינקטים של קבלת החלטות, להפיכתם להרגל, ולהובלת כל צוות, בכל מצב, לניצחון.
תלמדו לבנות אמון
תלמדו לקחת פיקוד
תלמדו להיות החלטייים
תלמדו לשלוט ברגשותיכם
תלמדו לומר אמת
תלמדו את האסטרטגיה והטקטיקה של המנהיגות
ג'וקו וילינק שירת 20 שנה באריות הים, יחידת העילית של חיל הים האמריקאי. כמפקד יחידת המשימה "ברוזר" הוצב בעיר רמאדי בעיראק, שם תכנן והוביל פעולות שעזרו להשליט יציבות בעיר האלימה. לאחר חזרתו לארצות הברית שימש אחראי על ההדרכה והאימונים של צוותי אריות הים בחוף המערבי. וילינק עוטר בכוכב הכסף, בכוכב הארד ובעיטורים אישיים ויחידתיים. בשנת 2010 פרש מחיל הים וייסד את חברת הייעוץ למנהיגים Echelon Front, שבה הוא מלמד את עקרונות המנהיגות שלמד בשדה הקרב ומשמש מדריך, מרצה ומאמן מנהלים.
המחיר שלנו:
71.40
₪
הממשל הצבאי הוקם במהלך מלחמה ופעל במסגרת הצבא, אך קידם יעדים פוליטיים ואידיאולוגיים. ביולי 1948, למחרת כיבושן של לוד ורמלה וערב כיבושה של נצרת, כונן דוד בן-גוריון גוף שנועד לשלוט בפלסטינים שנותרו בשטח מדינת ישראל. מטרותיו העיקריות היו שלוש: להקל על העברת אדמות הפלסטינים לידיים יהודיות; להדיר את הפלסטינים משוקי העבודה ולמנוע מהם להתארגן על בסיס כלל ארצי. הממשל הצבאי קידם יעדים אלה באמצעות מנגנון ביורוקרטי שמנע מהם יציאה ממקום מגוריהם ללא אישור המושל. המנגנון הזה אִפשר למעשה לשלטון לקבוע מי יעבוד ומי יהיה מובטל, מי ירכוש השכלה ומי יזכה לטיפול רפואי.
הממשל הצבאי היה שנוי במחלוקת במערכת הפוליטית בישראל, אך עוצמת ההתנגדות לקיומו מותנה לעתים בגלל האינטרסים המפלגתיים והאידיאולוגיים של המתנגדים, משמאל ומימין: מפ"ם, שהתנגדה לו משמאל, לא בחלה בצירוף אדמות מופקעות לקיבוציה; תנועת החרות, שבחלק מהזמן התנגדה לו מימין, לא ראתה פסול בהדרת הערבים משוק העבודה או במניעת התארגנותם. רק מק"י, המפלגה הקומוניסטית מעוטת ההשפעה, התנגדה לקיומו בעקביות.
יהודית או דמוקרטית מתאר את הגורמים שעיצבו את יחסה של המערכת הפוליטית לממשל הצבאי, עוקב אחר עוצמתו המשתנה של הוויכוח סביבו, מסביר את התפנית שחלה ביחס אליו בעקבות הטבח בכפר קאסם באוקטובר 1956 וגם את התעצמות המחאה נגדו במחצית הראשונה של שנות השישים. הספר מבקש בין השאר להשיב על השאלה אם החלטת ממשלתו של לוי אשכול לבטל את הממשל הצבאי בדצמבר 1966 נבעה ממאבק המתנגדים, או שמא מן ההכרה שהממשל הצבאי מימש את יעדיו.
המחיר שלנו:
68.60
₪