בין תחנות: יהודים בדרכי התחבורה הציבורית
במאה ה־20 – עידן פריחתה של התחבורה הציבורית – קמו חברות ספנות, נמתחו עוד ועוד מסילות רכבת ונכבשו דרכים חדשות. אלה אפשרו לרבּים לנוע בין ערים, מחוזות וארצות במחיר שווה לכל נפש ובקלות גדולה מתמיד וזימנו מפגשים בין חברות ומעמדות שונים. כיצד השפיע הדבר על יהודים ברחבי העולם ובישראל? אסופת מאמרים זו ממלאה את החסר בחקר הניעוּת והשפעותיה על המרחב היהודי. היא בוחנת את השלכות התחבורה הציבורית על חייהן הפנימיים של קהילות היהודים הפזורות במקומות שונים, ועל קבוצות מסוימות בקִרבָּן; מתמקדת בחוויות הייחודיות של יהודים בהשתמשם בתחבורה ציבורית בימי שגרה ובמסעות ההגירה לאמריקה או לישראל; בוחנת את ייצוגיה התרבותיים של התופעה ומבררת את השפעותיה על היחסים בין קהילות של יהודים ברחבי העולם. התחבורה הציבורית במאה ה־20 זימנה יחדיו קבוצות הגמוניה וקבוצות שוליים בחברה, והיה בכוחה להגדיר מחדש את מערכות היחסים ביניהן. היא בנתה יחסים וגשרים בין קהילות יהודים שונות ולעתים הדגישה מאפייני תרבות נבדלים. לתחבורה הציבורית היו גם היבטים לאומיים. להקמת מערכת תחבורה ציבורית יהודית עצמאית בארץ ישראל המנדטורית ובמדינת ישראל היו מניעים לאומיים, וכמו כל מערכת לאומית, גם לה יש מאפייני זהות ומקום. כך, בין תחנותיו של ספר זה נחשפת היסטוריה רב־קולית ומרובדת של התחבורה הציבורית כמרחב חברתי, תרבותי ורגשי חשוב, אך שקוף לעינינו, בחוויותיהם של יהודים בעת החדשה. היה זה מרחב של תנועה, מפגש, ניידות והדרה, ששיקף את תהפוכות הזמן, וההתמקדות בו מאפשרת התבוננות אחרת בהיסטוריה היהודית.
שם יצרן
מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן
הספר לינגותרפיה לוגו-לשונית לאדם החושב מציע תרפיה שעשויה לשחרר את האדם החושב מאמונות שגויות ומדוגמות לא מבוססות, שמקורן בקלקולי השפה ובהתמכרויות אפיסטמיות שהורגלנו בהן. לינגותרפיה זו מושגת באמצעות רפלקסיה פילוסופית על החשיבה שלנו, המבוססת על אנליזה לוגו-לשונית של השפה שבה אנו משתמשים ביום-יום ובמדע. האנליזה מתבצעת באופן ביקורתי ושיטתי ביחס לכל רבדי השפה: החל מרמת הטיעונים (אוסף הנחות ומסקנה), טענות (משפטים ופסוקי חיווי), מילים ומונחים, וכלה במושגים העומדים מאחוריהם.
הלינגותרפיה הזו עשויה להפחית את החרדות הקיומיות שלנו, הנובעות מהחתירה אל המוחלט, הסופי והוודאי, ולצמצם את הדיסוננס הקוגניטיבי שבו אנו נתונים, דיסוננס שמונע מאיתנו חופש מחשבתי – חופש אפיסטמי. ייתכן כי צמצום הדיסוננס יעצים באופן מהותי את הצניעות האינטלקטואלית שלנו, שתאפשר לאדם לבחון את מחשבתו ושפתו ביתר דיוק וזהירות. בסופו של דבר, המטרה המרכזית של הלינגותרפיה שמציע ספר זה היא לשחרר את הקוראים מהעיוורון הקוגניטיבי ומהתרדמה הדוגמטית שבהם היו מצויים טרם הקריאה בו.
מכיוון שהספר עוסק בעיקר באנליזה לוגו-לשונית של השפה, הוא עשוי לשמש גם כמבוא ראשוני ללוגיקה פורמלית ולפילוסופיה אנליטית של השפה, תחום שזכה לתנופה משמעותית ולתפנית מיוחדת במינה במסורת האנליטית שראשיתה במאה ה-19 וידועה בשם "המפנה הלשוני".
גדי קרביץ הוא חוקר עצמאי ודוקטור לפילוסופיה. מחקריו עוסקים בפילוסופיה של המדע, אפיסטמולוגיה, פילוסופיה אנליטית של השפה וספקנות אפיסטמית, ומאמריו בתחומים אלה מתפרסמים בעיתונים מקצועיים בארץ ובחו"ל. בנוסף, ד"ר קרביץ הוא מחבר הספר ידע, ספקנות והונאה עצמית (2019), והיה שותף לכתיבת הספר Rethinking the Fabric of Geology (2013).
המחיר שלנו:
78.40
₪
בתוך כל אחד מאיתנו פועמים רצונות עמוקים - לאהוב ולהיות נאהבים, שמישהו יבין אותנו, להיות חופשיים, שייכים, בעלי משמעות. אבל לעיתים קרובות אנחנו מדחיקים את הרצונות האלה, מתביישים בהם, או הולכים לאיבוד בין הציפיות החברתיות והקולות הפנימיים.
הפסיכותרפיסטית שרלוט פוקס וובר בוחנת בספר זה את 12 הרצונות המרכזיים שמניעים אותנו, דרך סיפוריהם המרגשים והאמיצים של 12 ממטופליה – ביניהם סאינג, שמשוועת להכרה ולתשומת לב מצד הבוס הקשוח שלה; אליס, שרוצה לחזור ולטעום מהפירות האסורים של ימי רווקותה; או אליוט, שרומן עם גבר מפורסם ונערץ הותיר אותו שבור וחסר אונים – וגם שלה עצמה.
דרך המסע הזה, ובכתיבה פשוטה ונוגעת ללב, פוקס וובר עוזרת לנו לזהות את מה שאנחנו באמת משתוקקים אליו - לא מה שנדמה לנו שצריך לרצות, או מה שלימדו אותנו לרצות ונותנת לנו את המילים להביע את מאוויינו, בפני עצמנו ובפני העולם.
המחיר שלנו:
69
₪