לוחמות

גירוש               

גֵּרוּשׁ הִתְפַּשֵּׁט בַּגַּן.

אַךְ אָדָם לֹא חָשׁ בְּשִׁנּוּי

מִלְּבַד מְעַט בּוּשָׁה.

הַנַּחַל הִמְשִׁיךְ לִזְרֹם.

הַפֵּרוֹת הָיוּ מְתוּקִים.

הָעֵשֶׂב רַךְ. חַמִּים.

רַק לְאַחַר שָׁנִים

הֵבִין אֶת גֹּדֶל הַקְּלָלָה.

קֹר בּוּשָׁה נָדַף מֵהַיָּרֹק.

הַהִתְפַּעֲמוּת 

מִכְּחוֹל הַשָּׁמַיִם הָיְתָה

לֵדַת הָעֶרְגָּה.      

הַתְּשׁוּקָה הָיְתָה עַזָּה מֵהָבִין.

וְאָדָם בִּקֵּשׁ מַחֲסֶה. הַמַּחֲסֶה

הָיָה לְהֶרְגֵּל

וּלְכֶלֶא.

הַיּוֹם וְהַלַּיְלָה -

חֶרֶב מִתְהַפֶּכֶת.

בספר שזורים שירים המספרים את הסיפור המקראי בגרסת הדמיון היוצר, שירים ליריים ״אישיים״. ועוד, במהלך הספר, הולך ומתעצם האישי שזור בהדים מספר בראשית וכך הלירי, הסיפורי והאישי מתמזגים.

כמי שגדל במסגרת החינוך היהודי המסורתי וסיפורי ספר בראשית הוטמעו בנפשו, רואה דן ערמון את הסיפורים כמעצבים תפיסה תשתיתית של מצבו הקיומי של האדם, שעוצמתם היא סיבת הפיכתם לספרות קודש והתקבלותה האוניברסלית.

מגילת האנושי היא מכלול של שירים מעין-אפיים ושירים ליריים הצומחים מתוך קריאה חוזרת, חופשית ממחויבות למסורת, בחומרים שבשורש לשונו האינטימית של המשורר. האני השירי נשזר ברקמה העשויה מחומרים אלה. השירים מוגשים כמנחה לנשגב מבינה.

צ. ליטבסקי

דן ערמון  נולד ב1948, בזמן מלחמת העצמאות בירושלים וגדל בבית דתי. הוריו ניהלו  בית לילדים שורדי שואה או נפלטו ממשפחותיהם בעקבות ההגירה.

חיבקתי את הגוף שלי. אם היו לי כנפיים, הייתי קורעת את השמיים ונועצת ציפורניים בלב של מי שחרץ את הגורל שלך. הנשים ישבו על הכיסאות. גלגלו את העיניים מצד לצד, שתו, אכלו, בכו ומשכו באף. רציתי שילכו וייקחו את הרחמים שלהן. הסתכלתי בזווית העין על הטַרְמָה, המרפסת בקומה השנייה. הבטחתי לעצמי שהפעם אצליח לקפוץ למטה ואף אחד לא יעצור אותי. רציתי להגיע כמה שיותר מהר לארץ ישראל. סבא שלך, בָּאבָּא פְרַיִים, הסביר לי כשהייתי קטנה שהַנְשַאמָה עולה לשמיים והגופה מתגלגלת דרך המחילות עד שהיא מגיעה לארץ הקודש, ושם היא מתעוררת ביום תחיית המתים. התקווה שתשוב אליי ניחמה אותי.

ישראל, קיץ 1971. לדירת השיכון הקטנה של בתה קלרין מגיעה אמירה, שבנותיה מטלטלות ומעבירות ביניהן מדירה לדירה משל היתה מזוודה. מהפינה שהוקצתה לה אמירה שוכבת במיטתה, מתבוננת בחיים המצומצמים של בתה ומתוודעת לנכדתה הצעירה הדר. בעיקר, היא ממשיכה בשיחה שאינה נגמרת כבר עשרות שנים, עם בנה שעזב את עיראק לאחר הפרהוד, הצטרף לאצ"ל ונעלם.

בשבילה אתה נהר הוא רומן היסטורי מרתק המלווה את קורותיה של משפחה יהודית מבגדאד, ובעיקר את קורות אם המשפחה, מראשית המאה הקודמת בעיראק ועד שנות השבעים של המאה העשרים. מנהר החידקל העולה על גדותיו, דרך הפרעות ביהודים לצד יחסי השכנות, פערי המעמדות בקהילה היהודית, ועד למאבקים הפוליטיים בין התומכים בציונות למתנגדיהם, ואחר כך בין תומכי מפא"י לתומכי חירות – בוחנת ציונית שאלות של זהות ושייכות בצורה מרגשת ומעוררת מחשבה, ברומן שכל כולו אהבה וגעגוע. 

בשבילה אתה נהר הוא ספרה השני של ציונית פתאל־קופרווסר, סא"ל (מיל.) וחוקרת ההיסטוריה של יהודי עיראק. 

המשפטן צביקה בר־נתן מזמין את קוראיו למסע רווי רגשות ודילמות ערכיות, דרך פרשות משפטיות, גדולות וקטנות, שהדרמה האמיתית בהן התרחשה הרחק מעיני הציבור.

בין דפי הספר נפגוש פרקליטה בכירה ששימשה מקור עיתונאי ושילמה על כך מחיר כבד, עורך עיתון שאישר תחקיר מטלטל על אודות חברו הקרוב, תינוק שחולץ מציפורני כת אכזרית במרכז אמריקה, סופרת מסתורית שמשכה את מבקרי הספרות למבוך של השערות וניחושים ועוד כמה וכמה דמויות שממחישות את המפגש הטעון בין האדם למשפט.

בר־נתן, מהליטיגטורים הבולטים בישראל, כותב ברגישות על אנשים שנעשו בעל כורחם גיבוריהן של דרמות משפטיות. הספר מבוסס על עשייתו המשפטית המגוונת ונוגע לא אחת במתח בין משפט לצדק.

את הספר ערך הסופר שי אספריל.