איך אפשר להמשיך להאמין באנושיות אחרי טבח 7 באוקטובר? האם אפשר להיות גם חזק וגם מוסרי? האם ישראל עדיין שייכת למערב? מה באמת מציעים לנו הימין והשמאל בישראל? ואיך כל זה קשור לזהות יהודית ולייעוד היהודי? לנוכח האכזריות של טבח שמחת תורה, והפציעה המוסרית שגרמה לנו האלימות שאנחנו חיים בתוכה, מוּסר תחת אש מבקש להפנות את המבט לערכים ולמוסר המכוונים את האסטרטגיה של ישראל בשעות מלחמה ושלום. במשך אלפיים שנות גלות העם היהודי לא נדרש לקונפליקט העתיק בין מוסר לכוח, אבל מאז 1967 הולך ומתגבר הצורך בבירור הנושא. ישראל קמה על בסיס זיקה למערב, אבל מצויה במזרח התיכון, ונדרשת להכרעות בעולם המצוי במשבר בין ליברליות, שהסלימה לכדי פרוגרסיביות מטורללת, לבין פופוליזם לאומני ימני. במאבק בין תביעה מוסרית לשוויון ולזכויות משמאל, לבין תביעה מוסרית להכרה בייחודיות ובזהות לאומית מימין, מציג מוּסר תחת אש דרך שלישית: הכרה הדדית. זהו פתרון פשוט לכאורה אבל קשה ליישום, שבו כל צד מבקש הכרה לעצמו, ובה בעת נדרש להיות מחויב להעניק אותה חזרה לאחרים. בהתבסס על רעיונות מתחום הפילוסופיה הפוליטית־חברתית, מציע עמיחי פישר מיפוי מדויק של כשלי הימין והשמאל בישראל, בלי העמדת פנים של אחדות ומרכז, תוך ניתוח מבריק של שני עשורי הסטטוס־קוו בהם ישראל שקעה בפסיביות צבאית ומדינית. כך המאבק בין ימין לשמאל בישראל מוצג כממוקד בשאלה אחת: האם ניתן להאמין שבעתיד יסכימו הפלסטינים להכיר בישראל? התשובה שכל אחד מאיתנו נותן לשאלה זו מכתיבה את הבחירות הפוליטיות שלנו. מוּסר תחת אש תובע להישיר מבט לסכסוך הישראלי־פלסטיני – ולהחליט מי אנחנו. עמיחי פישר עסק במשך שנים בהפחתת הרגולציה, בתפקידו כסמנכ"ל האחראי על התחום במשרד ראש הממשלה. כיום הוא פעיל במסגרת "האינטרס הישראלי", פורום חשיבה שמאמין בהכרח של ישראל לפעול כציר יחד עם מדינות ערב המתונות. הוא גדל בציונות הדתית, אבל פנה בהמשך לחילוניות, ומכיר את שני העולמות. את הרעיון של הכרה הדדית הוא מוצא ביסודות האמונה היהודית באל אחד ובשילוב שבין הייחוד היהודי לבין מוסר אוניברסלי שהעניק העם היהודי לעולם.
איה, נערה ישראלית בת שש עשרה, נודדת לבדה בחוצות לונדון. היא ישנה בחצרות של בתים, מתקלחת בשירותים ציבוריים, אוכלת שאריות משולחנות של בתי קפה, לומדת לזהות סכנות ולחמוק מהן. איה זועמת על הוריה, שכפו עליה הגירה לעיר קרה וזרה. היא מתגעגעת לשמש, לרחובות עם ריח האספלט הנמס, לים ולחברות שלה, אך יותר מכול היא מתגעגעת ליוני אחיה, שנותר בישראל כדי להתגייס. חודשים היא מתחננת בפני הוריה שייתנו לה לחזור, וכשזה לא קורה, היא בורחת. במהלך שיטוטיה היא פוגשת את ג'יימס, מהגר מג'מייקה, שהופך לידידה ומושיעה. הוא שיחזיר אותה בסופו של דבר אל הוריה, אבל שום דבר כבר לא יהיה כשהיה. בריחתה של איה חושפת ומעמיקה סדקים שמאיימים כבר שנים על משפחתה.
חמש עשרה שנים אחר כך, איה כבר אישה נשואה, ללא ילדים, חיה בגליל בתחושת חוסר שייכות. נסיעה גורלית אחת מטלטלת את מהלך חייה ומציבה אותה ואת משפחתה בצומת דרכים. טינות נושנות צפות ועולות, יחסים עכורים מגיעים לידי פיצוץ, וברקע – סיפור אהבה ישן, אסור וסודי שממשיך להטיל את צלו. החלטות קשות יתקבלו, לבבות יישברו אבל משהו חדש יתחיל בחיי המשפחה הקטנה, טרופה אך עדיין אוהבת.
ביד רגישה ובוטחת ובשפה קולחת וצלולה, בוראת אילנה וייזר־סנש סיפור רב־שכבות, המאוכלס בדמויות פגומות, מורכבות ואנושיות להכאיב, שחייהן נשזרים אלה באלה. זה לא הבית עוסק בזהות, הגירה, זרות ותשוקה, ומתכנס לשאלה אחת שמרחפת מעל ראשן של הדמויות – מהו בית, והאם כל בית, אפילו פגום, עדיף על היעדרו?
אילנה וייזר-סנש היא סופרת ישראלית. וייזר-סנש כתבה עד כה שלושה רומנים: על בהונות (הקיבוץ המאוחד, 2017); מתוך הגוף (הקיבוץ המאוחד, 2001); חלונות כפולים (ידיעות ספרים, 1995); זה לא הבית הוא הרומן הרביעי שלה.
המחיר שלנו:
61.60
₪
רלי ויואב, שני סוכני שב"כ, נשלחים לכפר להתחקות אחר פעילות מוזרה המתבררת כמזימה על רקע לאומני.
במסעם בין ההווה ואל העבר הם מתוודעים לדמויות וטיפוסים שונים, שסיפוריהם נשזרים ומתפתלים אלה באלה ויוצרים יחד עלילה סבוכה ומרתקת.
פיתולים בוואדי הוא מותחן ישראלי המתרחש בכפר עין-חוד, מתנהל בשלושה מישורי זמן ובשני נראטיבים היסטוריים מקבילים, הישראלי והפלסטיני, ומשקף ברגישות ובהומור את מורכבות החיים בישראל.
זהו ספרה הראשון של רותי קולודני-לוי , ילידת תל אביב (1962), אדריכלית נוף ואומנית.
המחיר שלנו:
68
₪