עד הילדים

זהו סיפור אהבה.

סיפור אהבה בין איש לחברו, בין גבר לאישה, בין אדם לאדמתו. 

החלום של אורן ונדב ברור. יחד הם יחוו את החיים האלה – או נכון יותר, יחגגו כל רגע ורגע. יחד הם יכבשו פסגות הרים, יחד יגלו שבילים נסתרים, יחד יבכו, יחד יצחקו, הם לא יחמיצו דבר. ברית חברות כרותה ביניהם. 

ברית אחווה ונאמנות.

אבל החיים שולחים אותם למסע של התמודדות. וכשאורן נהרג, נדב צריך לבחור מחדש לפקוח עיניים, לעורר שוב את הרצון של הלב, להרשות לעצמו לאהוב. 

האם יצליח? ואיך אפשר להמשיך כשטראומה מכבידה על הנשמה ותחושת אשמה לוכדת אותך נגד כל היגיון והסבר?
גל, גפן ואלה, שלוש נשים צעירות, ישראליות ועוצמתיות, מלוות את שני הגברים באתגרים שלפתחם. סיפורי האהבה של גל ונדב ושל גפן ואורן מציתים את הלב בעוצמה. ואלה, בדרכה הייחודית, משפיעה עליהם גם כשהיא כבר לא פה. 
ומעל כולם מרחפת אהבה אחת גדולה לארץ הזאת, לרגבי אדמתה.

זהו ספר על חיים ומוות. על אשמה ומחילה. על חמלה ופעימות לב. זהו ספר על אהבה.

כמה אהבנו הוא ספרה השביעי של תמר הרשקוביץ, אשת טיפול וסופרת. קדמו לו שאריות חיים, לרקוד עם יד אחת, לחזור הביתה, רגע לפני שנאבד, מה שהיה בינינו ושובי אלי מיכאלה. כל ספריה עוסקים במערכות יחסים, בנופי נפש ובעולם הסמוי מן העין.

מותה ומותה של אמא שלי - סיפור אהבה הוא מסע ספרותי מלא יופי אל שבועיים שכמו לקוחים ממיתוס עתיק: רות בן ישראל נפרדת מיקיריה ושותה שיקוי שאמור להביא מיד למותה - אך המוות אינו ממהר להיענות להזמנה. במשך ארבעה-עשר יום מתעדת בתה, מרית בן ישראל, את אזור הדמדומים הפלאי שאליו נקלעו האם והבת: מרחב של הזיות ושל רפלקסים, של הומור פרוע ושל צלילות על טבעית כמעט.

בן ישראל מספרת על אמה ועל עצמה – בעבר ובהווה – מתוך מחויבות עמוקה לאמת ובלי קישוטים. בפרוזה שקופה ומבריקה היא מעלה ממקלדתה, כמתוך מנורת קסמים, שושלת שלמה של דמויות מסחררות במורכבותן: סבתות שמתו בתנוחות בלתי-נתפסות, דודות גלמודות שהעלימו את אַפָּן מאלבומי המשפחה, דודים בעלי המצאות משונות, אהבות צעירות שנגדעו, עוולות ופציעות שלא הגלידו. כל אלה צפים ועולים מתוך הספר כישויות אגדיות למחצה, וסיפורן משתלב בזה של האם – משפטנית בעלת שם, אישה חופשית, חריפה ובעלת נוכחות מסעירה.

זהו סיפורה של אם שלא פעלה לפי התפיסות המקובלות על אמהות, סיפורה של בת שמסרבת להתיישר ולנהוג לפי המוסכמות – ומעל הכל, סיפורה של אהבה עמוקה, מסובכת, ישרה וכנה בלי פשרות.

דורי מנור

מרית בן ישראל היא סופרת של פרוזה ועיון. ממייסדי בית הספר לתיאטרון חזותי וספריית גן לוינסקי לפליטים ומהגרי עבודה. בעלת הבלוג "עיר האושר". בין ספריה: הרומנים אסור לשבת על צמות, טבע דומם וטרילוגיית בנות הדרקון, וספר העיון סיפורים יכולים להציל.