The Gavriel Tirosh Affair

מגילת רות היא סיפור אנושי עדין על אובדן ותקומה, על זרות והתקבלות, על הישארות לבד והתמסרות מלאת נדיבות ואמונה. אך בליבו של הסיפור הפרטי טמון מפתח לקריאת המגילה כיצירה מכוננת בלב המקרא: גשר חיוני בין תקופת השופטים הסוערת לבין ראשית המלוכה בישראל.

רות – גשרים וגבולות מציע ניתוח ספרותי רציף למגילת רות וחושף שלושה עמודים מרכזיים שעליהם נשען 'הגשר' שמעביר את הקורא מסוף ספר שופטים אל ספר שמואל: עמוד תיאולוגי, עמוד משפטי ועמוד מוסרי. בכל הצירים הללו מציגה המגילה תפיסה מקראית ייחודית של העברת האחריות אל האדם.

במקום תפיסה פסיבית הממקמת את האדם כמי שנמחץ תחת כובד המציאות, נכנע לה או מצפה ממנה להשתנות, מציגה מגילת רות את האדם הפרטי כמי שמוטל עליו לפעול בעצמו על מנת לגאול את המציאות, לשנותה ולהביא לתיקון.

מתוך עמידה על דרכי העיצוב של הסיפור, מתגלה מגילת רות כפנינה ספרותית וכטקסט מעצב המשרת מגמות רעיוניות, רוחניות וחברתיות, המאפשרות מעבר מחברה שבירה ומפולגת, אל ראשית המלכות בישראל. מגילת רות היא אומנם סיפור פרטי, אך בה בעת היא שיר הלל לכוחו וליכולתו של האדם להניע את גלגל ההיסטוריה.

פרופ' יונתן גרוסמן הוא חבר המחלקה לתנ"ך באוניברסיטת בר־אילן ובמכללת הרצוג שבגוש עציון, וחתן פרס הרב קוק לספרות תורנית. מספריו שראו אור בהוצאת מגיד: אסתר: מגילת סתרים; קהלת: סדק של אור (עם עשהאל אבלמן); ותורת הקורבנות: מחוות של בשר ורוח.

לפי ימימה אביטל ע"ה, הריפוי איננו פעולה חיצונית או טכנית, אלא תהליך פנימי של פגישה בין תודעות – מרחב שבו נפגשות הנפש וההכרה של המטפל והנפש וההכרה של המטופל. זהו מקום עדין של קליטה ונוכחות מלאה, חמלה, ניקיון פנימי ואיזון.

הריפוי נובע מן האפשרות להשיב לאדם את כוח חייו: לא באמצעות מאמץ או כפייה, אלא דרך מגע של אור, הקשבה אמיתית ורצון כן להשתתף במסע ההחלמה. המטפל אינו "עושה", אלא מאפשר, מחזיק שדה של טוב שבתוכו האדם שמולו יכול להתעורר מחדש.

סודות הריפוי מגיש לראשונה את כתבי ימימה העוסקים בריפוי, כחלק מתורת ימימה, באופן שיהיו נגישים לקורא בן-זמננו ויאפשרו מפגש בלתי אמצעי עם מילותיה ועם זרם תודעתה. לימוד זה אינו מבקש לשנות את המציאות אלא לפגוש אותה מבפנים, באהבה ובהתבוננות. כך נעשה הריפוי לתנועה שקטה של חיים – זרם פנימי מתחדש שמעניק לנפש מרחב לנוח, להתחזק ולהתבהר.

ימימה אביטל (תרפ"ט, 1929–תשנ"ט, 1999), מייסדת תורת ימימה – פיתוח החשיבה ההכרתית – היתה מורה רוחנית נדירה ביכולת הראייה הרוחנית שלה, העומק והצלילות שלה. דרכהּ מלמדת את האדם לרפא את עצמו מבפנים באמצעות דיוק, איזון, תודעה נקייה והכרה מתפתחת.