צודקת

הבית הפילוסופי הוא אסופת מאמרים המבוססת על סדרת הרצאות שהתקיימה במכון ון ליר. הספר מבקש לבחון מחדש את אחד המושגים הטעונים, הבסיסיים והחמקמקים ביותר בקיום האנושי: הבית. הבית הוא מושא לכמיהה עמוקה, מקום של ביטחון, שייכות ואינטימיות, המרחב שבו אנו אמורים להיות "אצל עצמנו" ולמצוא מנוח. אך כפי שמראים המאמרים בספר – העוסקים בהגותם של פילוסופים בולטים כפרידריך הגל, היינריך היינה, ולטר בנימין, ז'אק דרידה, אדוארד סעיד וג'ודית באטלר – לבית יש גם צד אפל ומסוכן. התשוקה לביתיות ולזהות אחידה ומוגנת עלולה להוביל בהכרח להדרה, לניכור ואף לאלימות קשה כלפי מי שנתפס כזר וכמאיים על השלווה המדומה.

הכותבים בספר נעים בין המטפורי לקונקרטי, בין הפילוסופי לפוליטי, ומציעים קריאה ביקורתית המערערת על התפיסה הרומנטית והשמרנית של הבית כמבצר סגור. הם חושפים את המתח המתמיד בין הרצון להרגיש בבית לבין האתיקה של הגלות והאל-ביתיות; בין הבית הבטוח של הגל לבין העמידה על הסף של בנימין או הגלותיות של סעיד.

הדיון הפילוסופי המוצג בספר אינו מנותק מהמציאות המדממת והכואבת שבה אנו חיים, שבה רבים כל כך נותרו חסרי בית במובן הממשי ביותר, ושבה שאלת הפליטות, ההרס והאובדן הופכת לשאלה דחופה וקיומית. דווקא בעת הזו, הספר מזמין אותנו לחשוב על הבית לא כנחלה בלעדית המקדשת אדנות וכוח, אלא כמרחב של פגיעות משותפת ותלות הדדית. זהו ניסיון אמיץ וחשוב להבין את המחיר הכבד של הכמיהה לבית, ולשאול אם אפשר לכונן תחושת שייכות שאינה כרוכה בהכרח בנישולם ובחורבנם של אחרים.