פרשת האוטובוס בקו 300, שבה ניסה ראש שב"כ לטייח הרג שני מחבלים שנתפסו חיים לאחר פיגוע חטיפה, מלווה את הציבור בישראל מאז 1984, זה יותר מארבעים שנה. הפרשה ממשיכה להיות רלוונטית וחשובה גם בימים אלה, שבהם היחסים בין זרועות הביטחון ומערכות השלטון לבין מערכת המשפט מתוחים, וימשיכו להיות כאלה, בנסיבות המיוחדות של מדינת ישראל. פרופ' יצחק זמיר היה היועץ המשפטי לממשלה בתקופה שבה התרחשה הפרשה. בספר זה הוא מציג את הדרמה תוך כדי התהוותה, על בסיס עדות שכתב לעצמו בזמן אמת, נשכחה בין קלסרים, התגלתה לאחרונה, ונכתבה מחדש לאור המצב במדינה. הספר הוא מעין רשומון מרתק, המציג שלל קולות ונקודות מבט על אותם אירועים, בעזרת ציטוטים מביוגרפיות ומראיונות עם אישים שונים, בהם שלושת אנשי שב"כ שחשפו את הפרשה. כך נפרסת בפנינו דרמה של יועץ משפטי לממשלה, שנאלץ לצאת למאבק קשה נגד שני ראשי ממשלה (יצחק שמיר ושמעון פרס), ונגד הממשלה כולה, ראש שב"כ וגם דעת הקהל, שביקשו כולם להשתיק את הפרשה. הפרשה נגללת כאן כמעין סיפור בלשי מותח, החושף את המורכבות בהתנהלות הצדדים, במתח שבין שמירה על שלטון החוק – לצרכים ביטחוניים. זהו דיוקן רב־לקחים של מערכות השלטון, אבל גם של מדינת ישראל בכללותה, ותמרור אזהרה בוהק לעתידה של מדינת ישראל. יצחק זמיר שימש דיקן הפקולטה למשפטים של האוניברסיטה העברית בירושלים, היועץ המשפטי לממשלה (1986-1978) ושופט בית המשפט העליון (2001-1994). הוא זכה בפרסים ובאותות כבוד, בין היתר בפרס ישראל לחקר המשפט, בפרס א.מ.ת ובפרס יושב־ראש הכנסת לקידום שלטון החוק וערכי הדמוקרטיה.
עניינו של הספר שלפנינו - הערות לשוניות בפרשנות רב סעדיה גאון לספרי המקרא – הוא תרגומו ופירושו הערבי־היהודי של רב סעדיה גאון לספרי המקרא, וליתר דיוק – הערותיו בפירושו לאופן תרגומו, הערות שמהן מצטיירת תמונה חדשה של היחס להבנת המקרא ושל התגבשות הדקדוק של הלשון העברית. יצירתו הספרותית־הרבנית השופעת והמגוונת של רב סעדיה גאון (מצרים-ארץ ישראל-בבל, 892–942) חוללה מהפכה עצומה בספרות עם ישראל בדורו, והשפעתה המרובה נמשכה דורות רבים לאחר מכן בקרב כל קהילות ישראל, שחיו במרחב של התרבות הערבית־המוסלמית – בארצות המזרח, בצפון אפריקה ובספרד. למעשה, רב סעדיה גאון הוא שגיבש את האסכולה התרבותית הידועה בשם תרבות ערבית־יהודית. עניינו של הספר שלפנינו הוא תרגומו ופירושו הערבי־היהודי של רב סעדיה גאון לספרי המקרא, וליתר דיוק – הערותיו בפירושו לאופן תרגומו, הערות שמהן מצטיירת תמונה חדשה של היחס להבנת המקרא ושל התגבשות הדקדוק של הלשון העברית. ד"ר איילת כהן היא מרצה וחוקרת של הלשון העברית באוניברסיטת חיפה, בחוג ללשון עברית ובלימודי היסוד בלשון העברית במכללה האקדמית גורדון בחיפה ובמכללה האקדמית הערבית לחינוך בחיפה. בעלת ניסיון עשיר בהוראת הלשון העברית על רבדיה השונים, הבעה והבנה ואוריינות עברית אקדמית. מחקריה עוסקים בלשון הערבית־היהודית של ימי־הביניים ובתרבותה, ובעיקר בפרשנות המקרא שנכתבה בלשון זו בימי־הביניים. מרבית ממחקריה הוקדשו להערות הלשוניות בפרשנות רב סעדיה למקרא. ד"ר כהן רואה בהוראה שליחות עליונה. אוהבת מאוד ללמד ומובילה לומדים ואנשי חינוך רבים.
המחיר שלנו:
104
₪