הסיפור של כרמן

איש מבין הנוסעים שפגשו את מיקי לוינסון באותה יממה בשדה התעופה של לינדֶֶנבּרוּּק, עיר שדה נידחת בדרום גרמניה, לא התרשם שמדובר באדם יוצא דופן. מרביתם היו שוכחים מן הסתם את הגבר הצעיר והנחבא אל הכלים, אלמלא גילה להם שזכה בפרס הגדול בלוטו ויצא להגשים את חלומם של רבים ולטייל סביב העולם.

מסיבה לא ברורה מתעכבות טיסות ההמשך שוב ושוב. מיקי לוינסון, שיצא מתל אביב לפנות בוקר, נכנע לעייפות ונרדם על כורסה צדדית. כשיתעורר יתברר לו שבזמן שישן השתנה העולם לבלי הכר. הטרמינל השומם מאדם יהיה מעתה כל עולמו: יבשת חדשה של בדידות ושפע, שיהיה עליו ליישבה לבדו. אבל האומנם הוא לגמרי לבדו בשדה הנטוש? סביב דמותו החידתית חגה גלקסיה של דמויות שגם הן, כל אחת לפי דרכה, משייטות בעולם חסר כבידה של נדודים והמתנה מתמשכת: מהגרים, נואפים חסרי תקנה, גנבים קטנים ובלש מתחיל אחד.

לינדֶֶנבּרוּּק הוא רומן וירטואוזי ומרגש על אפשרותה - לא, הכרחיותה - של האהבה כעוגן אחרון בעולם מתערער.

ירמי פינקוס מלווה בעדינות ובהומור חד־פעמיים את דמויותיו, בעודן מחליפות זו עם זו תלבושות ומשכללות כמיטב כישרונן את הצגת־היחיד המוזרה של חייהן. ספריו הקודמים של פינקוס, הקברט ההיסטורי של פרופסור פבריקנט, בזעיר אנפין, רווקים ואלמנות והחמדנים, זכו לאהבת המבקרים והקוראים.

הילד הוא אבי האיש כתב המשורר וויליאם וורדסוורת בפתחו של שיר ידוע, שבו ניסה בכוח המחשבה, הדמיון והזיכרון ליצור קשר חי בין ילדותו ובגרותו, לגשש בעקבות השורש הנעוץ בקרקע הילדות כדי להגיע לעומקו, לגעת בו, לחוש את כוח הצמיחה שפעם בו; שמא תוסיף הנגיעה הזו משהו להבנת החיים בכללותם. 

הוא הדבר שניסיתי לעשות בספר קטן זה, המעלה פרשות מילדותי לפני יותר משמונים שנה – מהן פרשות "זעירות", ואולי מגוחכות, ומהן פרשות כמעט טראגיות. המשותף לכולן – מגע עם השירה ועם אנשים כותבי שירה. ההליכה בעקבות פגישות אלו ואחרות היא חלק מן הניסיון להבין חיים ארוכים שטבוע בהם חותם ההתמסרות לקריאת שירה ולחקירתה. 

וכמו כן: ההיחשפות הילדותית לשירה אינה מובנת כרשות העומדת בפני עצמה, אלא היא טבולה כולה בעולם היסטורי מוחשי; עולם חברתי, תרבותי, משפחתי, אישי עמוס לעייפה רשמי זמן ומקום. בהילד הוא אבי האיש השתדלתי להחזיר מעט מרשמים אלה לסביבה ולזמנים בהם עברה עלי ילדותי.