בעניין החרדים...

בינות לסמטאותיה הציוריות של שכונת מאה שערים ובין חצרות האבן של בתי אונגרין הן פוסעות בצעדים חפוזים, מוליכות עגלות ילדים, ולראשיהן המגולחים מטפחת שחורה הדוקה. "הן עדיין יושבות ותופרות" הוא מסע אל עולמן של נשים אלה, נשות חסידות "תולדות אהרן".

תולדות אהרן היא אחת הקהילות החסידיות הקנאיות ביותר. קבוצה זו מאופיינת בתפיסה שוללת ובלתי מתפשרת כלפי הציונות, החילון, ההשכלה והמודרנה; בגדרי צניעות מחמירים; בפיקוח חברתי הדוק, בייחוד בתחום המיני, ובתפקידי מגדר מסורתיים שמגבילים את האישה למרחב הפרטי.

כיצד נתפסים בקבוצה ייעודן ותפקידן של הנשים? מה לומדות ילדות ונערות ב"תולדות אהרן" ומה נאסר עליהן ללמוד? כיצד הן למדות להכיר את גופן ואת מיניותן? עד כמה הן מעורבות במעשה השתדכותן ומה הן ואימהותיהן חוות בפרק הזמן המאתגר של השידוכין? איך הן רואות את העולם שמחוץ לחסידות? מה חוות הנשים שסוטות מן הדרך המקובלת ואולי אף עוזבות את הקבוצה?

על יסוד מחקר אתנוגרפי רב-שנים, פותחת מחברת הספר צוהר למציאות חייהן של נשות "תולדות אהרן" ומנסה להשיב על שאלות אלו ואחרות. היא מקשיבה לקולותיהן של הנשים, הן הגלויים והמוצהרים, הן החתרניים והמושתקים, מציעה להם פרשנות ומזמנת לקוראים מפגש נדיר ומרתק עם חברת נשים מחצר חסידית ייחודית בימים של שינוי תדיר בגבולותיה של החברה החרדית.

ד"ר סימה זלצברג בלאק היא חברת סגל בכיר בבית הספר לעבודה סוציאלית באוניברסיטת אריאל. היא חוקרת היבטים שונים בחברה החרדית ומתמקדת בסוגיות הנוגעות לחייהן של נשים בחברה זו.

מאז קום המדינה מתבססת מערכת היחסים בין הדרוזים בישראל לבין החברה היהודית על אסטרטגיה תועלתנית, המתעדפת את הזהות העדתית הדרוזית הצרה על פני מרכיבים לאומיים. בתמורה לשירות צבאי, הובטח לעדה שוויון זכויות, כאמור במגילת העצמאות. גישה פרגמטית זו עיצבה "אחווה יהודית־דרוזית", שהצמיחה מנהיגוּת ואליטות דרוזיות חדשות המזוהות עם המדינה. המעמד המועדף של הדרוזים, הנתפסים כמי שהם "בבחינת מוגנים", תרם ללכידות תרבותית ודתית, למרות התחרות הפנימית בקרבם. את חקיקת "חוק יסוד – הלאום" ב־2018 פירשו הדרוזים כהפרה מהותית ומעשית של מעמדם, שמידרה אותם במופגן כאזרחים "מדרגה שניה". ב־2024, בעקבות הפרעות שחוללו כוחות המשטר החדש בדרוזים בסוריה, נענתה ממשלת ישראל לבקשת מנהיגי העדה, וצה"ל פעל כדי להגן על אחיהם שם. כך נוצר מצב גיאופוליטי שהרגיע לפי שעה את התביעה למימוש הבטחת השוויון.

הספר הדרוזים בין שותפות להדרה מביא נתונים ייחודיים הממחישים את התמורות בחברה הדרוזית בעשורים האחרונים, לצד הסברים למתחים השוררים בין השיקולים התועלתניים של האליטות לבין הצורך לשמור על הזהות הייחודית של העדה ומערכת היחסים שלה עם סביבתה. חרף ההבטחה ההיסטורית לשוויון, הדירוג הסוציו־אקונומי של היישובים הדרוזיים בישראל נמוך מאוד, ולכך השלכות מרחיקות לכת על מרקם היחסים שלהם עם המדינה. 

אמל ג'מאל הוא פרופסור למדע המדינה ודיקאן הפקולטה למדעי החברה באוניברסיטת תל אביב. הוא פרסם עשרות מאמרים וספרים. מספריו האחרונים: הפעילות התקשורתית של מיעוטים לאומיים בעידן האלגוריתמי (הוצאת מכון וולטר ליבך, 2020), Reconstructing the Civic: Palestinian Civil Activism in Israel (New York: State University of New York Press, 2020)