שאלות שמצמיחות כנפיים

דמיינו את גופכם כפסנתר. מילדות כל אחד מאיתנו למד לנגן שוב ושוב את אותה המנגינה, לפרוט על אותם הקלידים. ההרגלים הגופניים שלנו, כמו היציבה, נקודת המבט והשימוש שלנו בקול, מייצרים את שפת גופנו. כלומר הם מנגנונים שפיתחנו לעצמנו, וסיפקו לנו הגנה או צרכים אחרים. אך הם גם גורמים לנו לסגור דלת לחלקים באישיות שלנו. כך אנחנו הופכים שבויים במנגנונים שפיתחנו בילדות, ולא מעיזים לראות מה יקרה אם ״ננגן״ את עצמנו קצת אחרת.

הספר כי הגוף יודע – הבמה ככלי ריפוי הוא סיפור מסע אישי ומרגש, שהוביל את שרה פון שוורצה לפתח את השיטה שמתמקדת בהקשבה לגוף ולסיפור שהוא מספר. מתוך עבודתה כשחקנית, כבמאית, כמורה למשחק וכמנחת סדנאות, נולדה גישה אינטגרטיבית ייחודית, הרואה בגוף מצפן פנימי ומרפא טבעי, גישה המאפשרת לכל אדם, גם אם אינו שחקן, לגלות אמונות מגבילות, לשחרר חסימות ולכתוב מחדש את סיפור חייו.

הספר משלב בין תובנות מעולם המשחק לכלים מעשיים ולתרגילים שנועדו לעורר מודעות, דמיון ויכולת ביטוי. באמצעות התבוננות באופן התקשורת של כל אחד מאיתנו עם העולם, מוזמנים הקוראים להקשיב לגוף, להבין מה הוא מבקש לומר, וליצור תקשורת אחרת עם עצמם ועם העולם.

בינואר 22׳ חוותה שרה פון שוורצה אירוע סף־מוות שהוביל אותה להפוך את ניסיונה האישי לשיטה של ריפוי וטרנספורמציה. בספר כי הגוף יודע היא פותחת בפני הקהל הרחב שער לשיטה זו ומזמינה לגעת, לנשום ולהיזכר שהגוף יודע גם לרפא.

בשנת 2015 צייץ נתניהו: ״האתגר הגדול ביותר שאנחנו עומדים בפניו, בחיים שלנו כאזרחי ישראל וכמדינה, זה איום התחמשותה של איראן בנשק גרעיני. מדברים על מחירי הדיור ויוקר המחיה, אך אני לא שוכח גם את עניין החיים עצמם”. ואכן, בעשורים האחרונים למדנו להכיר את איראן דרך אחוזי העשרה של אורניום ומיקומים אקזוטיים של אתרי גרעין; זאת בתיווכם הכמעט בלעדי של פוליטיקאים, משפיעני רשת ופרשנים לענייני ערבים.
למדנו להכיר את איראן כאיום – אך איננו מכירים את איראן.
איראן: החיים עצמם מתאר את ההיסטוריה, הפוליטיקה והטראומות שעיצבו את איראן המודרנית: את דינמיקת היחסים בין החברה למדינה; את גלגולי הקואליציות של אנשי דת עם מעמד הביניים ועם סוחרי הבזאר; את שורשי האיבה של איראן למערב, שכוללים מבצע בריטי-אמריקאי להדחת ראש ממשלה מכהן; ואת יחסי ישראל–איראן בתקופת השאה, יחסים שלימים ימקמו את הסולידריות עם המאבק הפלסטיני בחזית האג’נדה של המהפכה האסלאמית.
לצד אלה, הספר מציג פנינים מהתרבות האיראנית המפוארת ששזורה בשירה פוליטית, ספרות נושכת ועיתונות שוקקת ומראה כיצד כל אלה הניעו ומניעים מהלכים פוליטיים. איראן: החיים עצמם מגשר על פערי הידע והמניפולציות ומניח תשתית להכרת איראן שמעבר לאיום הגרעיני. איראן של החיים עצמם.


פרופ’ ליאור שטרנפלד מלמד במחלקה להיסטוריה ובתוכנית ללימודים יהודיים באוניברסיטת פן סטייט. ספרו הקודם הוא בין איראן לציון: יהודי איראן במאה העשרים (בהוצאת אוניברסיטת סטנפורד. עברית: הוצאת כתב).