בוט, עשה לי ילד

במקום לספר לינון מה עובר עליי, אני מסתודדת עם עצמי כל השבוע ואז, כשיוצאת השבת, אני חייבת לצאת לרוץ. שאגה חונקת אותי כבר בכניסת השבת, מאיימת לצאת. נדמה לי שרק אם אקרע את האוויר בשתי ידיים ישרות כסכין, אחתוך ואחתוך את כל המילים שבתוכי, אוכל לחזור ולהמשיך להעמיד פנים. עכשיו אני מול המראה. אני מכריחה את עצמי להיות אמיצה ולהסתכל לעצמי בעיניים.

אודיה חיה בבית שנראה מושלם מבחוץ, אבל בפנים משהו נסדק. בבית הכנסת מסרבים לאפשר לבתה לקרוא בתורה בבת המצווה שלה, בתה השנייה מתמודדת עם סוכרת נעורים מאיימת, והזוגיות, שפעם הייתה בית, נעשית לפתע זרה. לחישה פנימית הולכת ומתגברת בתוכה, מאיימת לצאת החוצה ולפרק את כל מה שבנתה.

מפגש פתאומי עם בועז, חבר ילדות, מערער את שיווי המשקל ופותח את מגירת הממתקים הסודית. אודיה כבר לא יכולה לברוח מכך שהדת מעלה בה יותר שאלות מתשובות. מה יקרה אם תניח את הלפיד שעובר מדור לדור? הַמשיכה אל בועז מציפה שאלות אסורות על תשוקה, נאמנות, אמונה וחופש. אודיה נקרעת בין שני עולמות – זה שהתחנכה בו, וזה שליבה כמה אליו – ומבינה שהמרחק מהבית עשוי להיות הדרך היחידה לחזור אליו באמת.

רחוקה מהבית מאת איילת הלפרין קייטס הוא רומן חכם, מפתיע ונועז. זהו ספר המציב מראה אמיצה מול החברה הדתית, ומשרטט ברגישות את הניסיון להבין איפה הבית, ואיפה הלב.

איילת הלפרין קייטס היא עובדת סוציאלית קלינית שעשתה הסבה מקצועית להיי־טק. רחוקה מהבית הוא ספרה השני.

חגיגת בר המצווה של אדם ויצמן היא פשוט קטסטרופה. אימו שותה בלי הכרה ופולטת שטויות, אביו נסע להתבודד בקבר האר"י בצפת, והוא עצמו לא יודע את נפשו אחרי שראה מה עושה בן דודו עם אחד המלצרים במרפסת. ואם זה לא מספיק, נראה שישראל על סף מלחמה. לא פשוט להיהפך מנער לגבר.

שורה של מספרים מתייצבת ברומן לספר, כל אחד בקולו, את סיפור התבגרותו המסוכסכת של אדם: אביו החוזר בתשובה, חברתו המרדנית, אימו וסבתו, חליל המלצר המשורר, ולבסוף אדם עצמו, שמנסה לצלוח את החיים במגמת תיאטרון תובענית ומתמודד עם תשוקותיו. 

רומן התבגרות מצחיק ומלא תשוקה, רב־תובנות נשכניות על מסעו של אדם צעיר בדרכו להבין מיהו ומה צופנים לו חייו. לתרגום העברי נוסף פרק שנכתב במיוחד לקורא הישראלי. 

"סיפור התבגרות מתוק, ערמומי, מלא צער וחרמנות, כתוב ישר מהלב וספוג פוליטיקה שמגיעה ישר מהחלציים. המחבר המוכשר של מזל טוב! בהחלט ראוי לשבחים שהספר זכה לו וליותר מכך", ג'ושוע כהן (חתן פרס פוליצר ומחבר הנתניהוז)

"רומן יפהפה... כל אחד מהקולות ומהדמויות בו ממוצה בשלמותו, אמין ומשכנע לחלוטין",LitHub 

"נועז ושאפתני... סיפור התבגרות קווירי בעל עוצמות רגש עמוקות", שיקגו בוק ריוויו

"רחש מסוקים מחריד את השמים והאוויר בחדר ההמתנה דחוס. היא מקשיבה לסיפורים של הנשים שלצידה ובבת אחת זה שוטף אותה, כאילו רכב דוהר חלף על פניה והתיז עליה מי גשם עכורים מתוך שלולית ענקית. כבר ארבע־עשרה שנים שהיא אמא, היא בקושי זוכרת מה העסיק אותה בחיים הקודמים לאימהות, מי היתה כשלא נשאה את התואר הזה, ׳אמא של לירי׳ או ׳אמא של רומי׳, וגם את השנים הראשונות שנדמות לה עכשיו כנצח, הכניסה למגירה עמוקה, רק לא לפגוש שוב את הריק הזה."

שלוש נשים יושבות בחדר המתנה: אמא טרייה, מותשת ומבולבלת מהמעבר המטלטל לאימהוּת; מורה להיסטוריה חדורת שליחות, בעיצומם של טיפולי פוריות, אף שהיא בכלל לא בטוחה אם היא רוצה להיות אמא; והשלישית בתחילת היריון לא מתוכנן, שהגיע בזמן הגרוע ביותר. אירוע טרור מתחולל בחוץ, הרופא יוצא להגיש עזרה לפצועים, והנשים מסתגרות בעל כורחן במרפאה.

במשך הערב המתוח מתפתחת בין השלוש שיחה אינטימית. דווקא מול זרות גמורות, הן מצליחות לדבר על מה שעד כה השתיקו בתוכן, ובמפתיע גם לזכות בהכרה ובתמיכה.

חדר המתנה הוא רומן קאמרי עדין ולא מתייפייף על החיים עצמם, על הבדידות האנושית והכמיהה ליחד, על להיות אישה ואמא, על היריון, לידה ומוות, על גוף ועל נפש, על תשוקה וזוגיות.

נעה ישראלי רוזנברג ילידת 1983, מטפלת ומלווה נשים בשדה ההיריון והלידה, טבע־תרפיסטית ומנחת קבוצות. אמא לשלוש בנות ונשואה לאהוד.