בגיל 27 אכלתי בפעם הראשונה מלפפון

סופיה עומדת לרגלי הבמה באולם הגדול בבזל ומתבוננת בהתרגשות בגבר המזוקן המרשים אשר מכריז באוזני הקהל שגם נשים יכולות להירשם כצירוֹת לאספה היהודית הגדולה. היא מבינה שזאת ההכרזה המהפכנית שציפתה לה. וכשהיא פוגשת בהמשך את בלה גינצבורג, אנרכיסטית צעירה מאמריקה, היא מגלה גם סודות נסתרים על עצמה.

באותו זמן במושבה הצעירה פתח תקווה פועלת דבור'ילי גיסין בנחישות לשנות את עולמה. היא מתעקשת להגשים חזון של ציונות ושוויון זכויות לנשים, למרות התנגדותם של הגברים בחייה: אחיה, בעלה וגם הגבר שבו היא מאוהבת. ייסורי ליבה של דבור'ילי מובילים אותה לנתיבים שלא שיערה שתעז לצעוד בהם.

דרכיהן של סופיה, בלה ודבור'ילי מצטלבות עם אלה של מרים מיסוד המעלה, המפרשת את מורשתה הדתית והעדתית בדרך שונה מהמקובל, ושל סימונה מירושלים, הקוראת תיגר על מעמדו של בעלה. הנשים הללו - בנותיהן של גיבורות הרומן ההיסטורי המרתק הכלה האחרת - שובות לב, מעוררות השראה, ונאבקות יחד ולחוד על זכותן להגשים את עצמן ולחיות את חיי האהבה שלהן כרצונן.

שׁוּבִי שׁוּבִי הַשּׁוּלַמִּית... וְנֶחֱזֶה בָּךְ
אהבה גדולה אחת, שלושה לבבות ומשחק כוחות שמרעיד את הממלכה.
כאשר הנסיכה שולמית נשלחת לחצר המלך שלמה, היא נסחפת אל עולם של פאר ושל תשוקות כמוסות. שם ניצתת בה אהבה סוערת אל ה"דוֹד" – הנסיך מיכא, לוחם למען העשוקים הנוֹצֵר סודות מסוכנים. מולם עומד שלמה המלך, החכם באדם, המסרב לוותר על האוצר שנפל לידיו.
על יסוד רמזים במגילת שיר השירים ובספר מלכים א', הסיפור חומק מבין קירות השיש של ארמון שלמה אל נופי ארץ־ישראל הקסומים. מאחורי הקלעים נחשף עולם מלכותי רווי מזימות ומאבקי עוצמה, העלולים לשנות את פני הממלכה. בין המרחבים הללו מהדהדת אמת נצחית: עזה כמוות אהבה, קשה כשאול קנאה, וזו מגלמת בתוכה כוחות אפלים, המאיימים להפוך את האהבה לטרגדיה. האם אהבתם של שולמית ומיכא תשרוד בין תככי החצר והמזימות האפלות?
בכתיבה סוחפת וברגישות מעניקה חוה עציוני־הלוי קול בוטח לנשים במקרא, ושוזרת סיפור שהוא בעת ובעונה אחת רומן היסטורי עוצר נשימה ושיר הלל מרגש לאהבה. שובי שובי השולמית הוא סיפור על כוחה של אישה בעולם גברי, על הבחירות הקשות הנקרות בדרכה, ועל החיפוש הנצחי אחר אהבה, משמעות ומקום בעולם.
חוה עציוני־הלוי היא פרופסור אמריטה באוניברסיטת בר־אילן שחיברה רומנים רבים על נשים במקרא, ביניהם אפר על ראשה, ולו שתי נשים, אשת לפידות. אתם מוזמנים לבקר באתר שלה: www.women-in-the-bible.co.il

"מאיפה צצה לי כאן בדיוק החסה הזאת, שנראית מרוחה ודרוסה? ומה עושות החסות הללו המעוכות מסביב? אנחנו חונים בשדה חסות. טחון במאות צמיגים. סלט ענק מתובל בעפר."

"...בשבילי הוא תמיד יישאר האיש הזה שמופיע פעם בצוהריים כשאני בת ארבע עשרה ... מניח עליי כף יד שציפורניה עשויות ... מנסה לנשק אותי ואני מתחמקת ... מתחיל ללטף ... ואני מייללת כמו גור חתולים פצוע."

"על הסיפון העליון נושבת רוח חזקה, וגשם דוקרני ללא הפוגה. השניים הם היחידים שאינם נמלטים מהקור. יושבים חבוקים. יודעים שזו נסיעתם האחרונה. היא תחזור לפולין או לדנמרק או השד יודע לאן, והוא יחזור לים שמזרימים אליו שפכים. שניהם אוחזים יד ביד. חופנים באגרוף ענברי את אותו רגע בין הגלים."

אדישות לסבל הזולת, פגיעה בחלש ואהבה מרפאת ומזככת הם חלק מנושאי הסיפורים בספר זה המעמת בין האני לעולם, בין תשוקות לאכזבות, ובוחר בחיים של דבקות בתקווה ואמונה באדם.

ליצנים במדרחוב וקפיץ למזמרה הוא ספרו הרביעי של גיורא סגל. קדמו לו שני ספרי שירה – אדם אחד ניסה (עקד 1986), דרך צדדית (ספרית פועלים 1991) – וקובץ הסיפורים הכלב של פבלוב עוד לא למד לשיר (כרמל 2024).