המזימה הנאצית בטהראן

רְחָבָה מִן הָאָרֶץ

גְּבוֹהָה מֵהָרָקִיעַ

עֲמֻקָּה מֵהַיָּם

הִיא אַהֲבָתִי

לָאִישׁ הַזֶּה מֵאֶרֶץ הֶהָרִים

שָׁם מְלַקְּטוֹת הַדְּבוֹרִים דְּבָשׁ

מִפִּרְחֵי הַקּוּרִינְגִ'י,

גִּבְעוֹלָיו שְׁחֹרִים.

תֵּיוָה־קוּלָטָאר

קוּרוּנְדוֹחַאי 3

לפני קרוב ל־2000 שנה, דורות אחדים של משוררים ומשוררות דגולים יצרו בשפה הטמילית קורפוס עשיר הכולל אלפי שירי אהבה ושירי גבורה, מן היצירות היפות ביותר בתולדות הספרות ההודית. הקורפוס ידוע בשם שירת הסנגם, שמה של האקדמיה האגדית לשפה וספרות טמילית שישבה כביכול בעיר מדוראי בדרום תת־היבשת ההודית. שירי הסנגם טומנים בשורותיהם רמזים דקים למצבי האהבה האנושית באשר היא, אבל הם גם קשורים לנופֵי ארץ הטמילית – מעין דקדוק נפשי המאפשר ביטוי חד ומעמיק לאוהבים. כבדרך פלא, רוב רובם של השירים מדברים ישירות אלינו, הקוראים המודרנים, היודעים משהו על להט התשוקה, על געגועים קשים משאת, ועל כעס, מריבה ופרדה. הקול הנשי בולט במיוחד.

התרגומים נאמנים למקור הטמילי (המודפס מול העברית) ולעוצמה הלירית הגלומה בו. בהקדמה לספר מוצג הרקע התרבותי וההיסטורי להיווצרות שירי הסנגם יחד עם הסיפורים הנוקבים המלווים ומאירים רבים מהם.

דוד שולמן הוא פרופסור אמריטוס של האוניברסיטה העברית. הוא עוסק בשפות וספרויות של הודו הדרומית – טמילית, טלוגו, מליאלם וסנסקריט – ובהיסטוריה התרבותית של ארצות הדרום מקדמת דנא עד לימינו אנו.

וזה מה שנהיה בעוד עשר שנים ־ מדינה קשה, אכזרית, לאומנית, גזענית, קנאית, שטופת רצח וטרור ונקמה ומוות ואש וטילים ואלימות ועוד מוות ועוד אלימות"

מתוך המאמר "איזו ישראל תתקיים בשנת 2025 ?" מיום 21.9.15

ישראל 2025 . האמיצים והנחושים בקרב השמאלנים המיואשים מתעדים את מחשבותיהם, לפעמים באופן כפייתי, ומפרסמים אותן בציבור. למעט מתי מעט הם כבר לא מאמינים בשינוי, אלא מבקשים מחילה והכרה עתידית משר ההיסטוריה, מילדיהם, מהנוקמים וצאצאיהם. האם יש ערך בכתיבה בעת דיסטופיה? כיהודים בישראל חובה עלינו להשיב: אם עזתים מוצאים בה ערך, גם אנחנו נמצא. קובי ניב מתעד מאז 2012 את התהום הפעורה הניבטת מבעד לסדקי המציאות. מאז התרחבו הסדקים והתקרבה התהום. הפוליטיקה, החברה, הכלכלה, הדת, הצבא, העדתיות, השחיתות, הבורות. לו היינו מגבירים את הקיטוב במקום לטשטש אותו, לו היינו נאבקים במקום להיכנע, אולי היינו ניצלים מהגורל שאותו ניבא ניב ללא רחמים.

אסף דוד

קובי ניב מביא כאן אסופת מאמרים נבואיים כמעט, המעזים לומר אמת נוקבת, כואבת, מכוערת לעתים, מפחידה לעתים קרובות, אמת שמעטים מעזים לומר, בגבורה, באומץ, בהומור, בציניות, ובלב פתוח, שותת דם לעתים. הוא מדבר על כל נדבך של קיומנו כאן, ובעיקר מאיר אלומת אור עזה על פניו של העם היהודי בארצו, כפי שהם משתקפים מכל מעשה שלנו כמעט, ובעיקר מכל מה שאנו מעוללים לעם הפלסטיני. הוא מאיר את הבורות, את הגזענות, את האלימות, את הרהב, את הטמטום. איש אינו חף מכל אלה, לא מימין ולא משמאל, והוא מציב בפנינו מראה שכמעט אי אפשר להסתכל בה. קובי ניב הוא נביא. הוא יודע לאן הדברים מובילים, שנה לפני טבח השביעי באוקטובר הוא כתב מאמר שבו הוא מזהיר אותנו מפני הדם, מפני התכריכים, והוא ממשיך להזהיר. הדבר היחיד שחסר הוא מי שיקשיב.

אליענה אלמוג

קובי ניב, יליד 1947 , הוא סופר, פובליציסט, סטיריקן ותסריטאי. אתר המרשתת שלו - קובי ניב. ספרים. מאמרים. דברים אחרים