לינגותרפיה לוגו-לשונית לאדם החושב

לכל אחד ואחת מאיתנו יש כוחות נסתרים, מופלאים ושמאניים. הם יכולים להתגלות ללא הכנה ובכל גיל, בצורה של חלומות אינטואיטיביים, דז’ה וו, חזיונות ספונטניים וחוויות חוץ-גופיות. רובנו מתעלמים מחוויות אלו - אולי מחשש להיחשב לא נורמליים - אך אימוץ המתנות הללו יכול לשחרר את הפוטנציאל השמאני החבוי בנו, ולהעניק לנו את הכוח לשנות את עצמנו ואת העולם שסביבנו.

יצחק בארי, בעבר קיבוצניק אתאיסט וספקן שהפך למרפא שמאני מוערך ברחבי העולם, מסביר באמצעות סיפוריו האישיים כיצד הובילה אותו שרשרת של אירועים מופלאים לסדנת השמאניזם הראשונה שלו עם מייקל הארנר, חוקר ומורה ידוע לשמאניזם. מה שהתחיל בסדנה המשיך במסע קסום לאקוודור עם ג'ון פרקינס לצורך עבודה עם מרפאים ילידים באמזונס, והסתיים בקבלה עצמית מפתיעה.

בארי משתף בחוויותיו בטקסי האיוואסקה באמזונס, בטקסי ריפוי בהרי האנדים, במסרים מעוזריו הרוחניים, בחלומות וחזיונות שניבאו אירועים עתידיים ובתצפיות הולוגרפיות של גלגולים קודמים וישויות רוחניות, שליליות וחיוביות כאחת. הוא מפרט את אופן הטיפול השמאני שלו, שעובר דרך מחלות רוחניות, רגשיות ופיזיות באמצעות קריאת נרות וראייה מרחוק. כמו כן, הוא מתאר כיצד סייע לאנשים לתקשר עם יקיריהם שנפטרו ומשתף סיפורים עוצמתיים של החזרת חלקי נשמה במהלך מסעות שמאניים לעולמות אחרים.

באמצעות סיפוריו האותנטיים חושף בארי שלמעשה בכולנו נטועים יסודות שמאניים, ועל ידי שיקום האינטואיציה הטבעית שלנו ופיתוח אמון בכוחות הפנימיים שלנו, כל אחד מאיתנו יכול להתחבר לאחדות של הטבע, שם נמצא כל הידע הדרוש לנו לריפוי וצמיחה.

יצחק בארי הוא מורה לשמאניזם בעל שם עולמי, מרצה מבוקש ומטפל במסורות הקצ'ואה של הרי האנדים ושבטי האמזונס בברזיל ואקוודור, שבהן הוסמך בעשורים האחרונים. מאז 1995 הוא מגשר בין תורתם של מוריו הילידים והמערביים לבין הידע המערבי המודרני, ומקדיש את עצמו לטיפוח דור חדש של מטפלים. יצחק בארי הוא מחזיק פרס "שגריר השלום" מאת הפדרציה לשלום עולמי, וכתביו השונים התפרסמו בפלטפורמות בינלאומיות בולטות, לרבות בניו יורק טיימס. הוא כתב שלושה ספרים נוספים שזכו לביקורות נלהבות מקוראים מכל רחבי העולם. ספרו זה הוא הראשון שרואה אור בעברית

תולדות הנייר כרוכות בתולדות העמים. חומר זה, העשוי סיבים שרוסקו וסודרו מחדש באופן שייטיב עם מגע העט ותבניות המכבש, תמים רק למראה. יעיל לאין ערוך בהשוואה ללוחות הטין, פני האבן, קלפי העור, החרסים והפפירוסים שקדמו לו, הנייר מצעיד את הציוויליזציה קדימה כבר אלפיים שנה. על כן, הנטייה הרווחת לבטל את אשר "נותר על הנייר" כחסר משקל, ולראות ב"פיסות נייר" לא יותר מסרח עודף של מערכות החיים, מטשטשת את חלקו המכריע של הנייר בחיינו. שהרי אותו חפץ – והפיכתו לניירת ברגע שנרשמים עליו מחשבות וחשבונות – הוא המוציא לפועל של כלל תוכניותינו. 

הספר על הנייר נדרש לתופעה זו כפי שהיא באה לידי ביטוי בשני מפעלי הדגל של המודרנה: המצאת הקפיטליזם ובניית האומה. הסיפור מתמקם בלשכות המסחר שהתארגנו בארצות הברית במאה התשע-עשרה כדי לנהל את כלכלת השוק; וכן במשרדי המינהל הקולוניאלי שפעלו באותה התקופה בלונדון ובתת-היבשת בדרום אסיה כדי ליצור ישות מדינית בהודו. קריאה באותיות הקטנות של שלטון המכתבה הזה, שכבש את העולם באמצעות עטי מתכת, נוהלי תכתובת וטבלאות סטטיסטיות – לצד פרקטיקות נוספות – חושפת עד כמה המציאות שלנו בנויה על יסודות של נייר.

האם המסך האלקטרוני מבשר את קץ אלפיים שנות ההיסטוריה של הנייר? שאלה זו עומדת במרכז הפרק החותם את הספר, הבוחן את המשך השימוש שלנו ב"עמודים", "דפים" ו"תיקיות" כדי לעמוד על מקומה של תרבות המכתבה בעידן הממוחשב.

פרופ' מיכאל זכים הוא היסטוריון ומרצה באוניברסיטת תל אביב. עם נושאי המחקר שלו נמנים ההיסטוריה של הכלכלה, הסוציולוגיה של הידע, מין ומגדר, הגות מדינית של העת החדשה, תרבות המכונה ותולדות האופנה.