נקודת זכות לרווקים

סופיה עומדת לרגלי הבמה באולם הגדול בבזל ומתבוננת בהתרגשות בגבר המזוקן המרשים אשר מכריז באוזני הקהל שגם נשים יכולות להירשם כצירוֹת לאספה היהודית הגדולה. היא מבינה שזאת ההכרזה המהפכנית שציפתה לה. וכשהיא פוגשת בהמשך את בלה גינצבורג, אנרכיסטית צעירה מאמריקה, היא מגלה גם סודות נסתרים על עצמה.

באותו זמן במושבה הצעירה פתח תקווה פועלת דבור'ילי גיסין בנחישות לשנות את עולמה. היא מתעקשת להגשים חזון של ציונות ושוויון זכויות לנשים, למרות התנגדותם של הגברים בחייה: אחיה, בעלה וגם הגבר שבו היא מאוהבת. ייסורי ליבה של דבור'ילי מובילים אותה לנתיבים שלא שיערה שתעז לצעוד בהם.

דרכיהן של סופיה, בלה ודבור'ילי מצטלבות עם אלה של מרים מיסוד המעלה, המפרשת את מורשתה הדתית והעדתית בדרך שונה מהמקובל, ושל סימונה מירושלים, הקוראת תיגר על מעמדו של בעלה. הנשים הללו - בנותיהן של גיבורות הרומן ההיסטורי המרתק הכלה האחרת - שובות לב, מעוררות השראה, ונאבקות יחד ולחוד על זכותן להגשים את עצמן ולחיות את חיי האהבה שלהן כרצונן.

סיפורים מאזורי הסְפָר מאת עֹֹמר ברטוב פּוֹרשׂ בפנינו תמונה של עולם מורכב להפליא, עשיר במיפגשי תרבויות וגם עתיר ניגודים וסתירות. הסְפָר של מזרח אירופה – חבל ארץ נרחב המשתרע מן הים הבַּלטי עד אל הבַּלקנים – נשלט במשך מאות שנים בידי כמה ממלכות ואימפריות, וחלקים ממנו, ובהם חבל גליציה, עברו מדי פעם מיד ליד. לאורך הדורות, הגבולות המדיניים לא חפפו את ההפרדה בין קבוצות אתניות שונות – פולנים, אוקראינים ואחרים – או בין בני דתות מתחרות, כמו קתולים, אורתודוקסים, או זרמים נוצריים אחרים. ובתוך כל התערובת האתנית-דתית הזאת חיו מיליוני יהודים, שניסו כמיטב יכולתם לשרוד, הן כלכלית והן חברתית ותרבותית.

במהלך המאה ה-19, הרעיונות של הקידמה האירופית, החילונית ביסודה, התחילו לחלחל גם אל הקהילות היהודיות המסורתיות, וקראו תיגר על המיבנים החברתיים הישנים. במקביל הלכה וצמחה האנטישמיות הלאומנית, שאינה אך ורק דתית. וכך, במיפנה המאה ה-20, שאלות כמו דתיוּת מול חילוניוּת, או אמנסיפּציה לעומת ציונות, נעשו לנושאים בוערים, מלהיטי-רוחות. עד שבאה מלחמת העולם השנייה וגרפה באחת את כל העולם הזה אל התהום.

בסיפורים מאזורי הסְפָר שוזר ברטוב סביב בּוּצ'אץ', עירו הגליציאנית של ש"י עגנון, מבחר מרתק של סיפורי חיים – סיפורם של אנשים וקהילות, של זרמים חברתיים, דתיים ופוליטיים – יחד עם מקורות היסטוריים וספרותיים מגוּונים. ותוך שילוב מרתק של סיפור המשפחה הפרטי שלו, בעיקר משפחת אמו, ילידת בּוּצ'אץ', הוא יוצר פּסיפס מרהיב של תרבות מפוארת לאורך מאות שנים – בצמיחתה, בשגשוגה, ולבסוף בכליונה. 

עֹמר ברטוב הוא פרופסור להיסטוריה באוניברסיטת בּראוּן, רוֹד איילנד, ומחזיק בקתדרה ללימודי שואה ורצח עם. עם ספריו החשובים ופורצי הדרך נמנים צבאו של היטלר (דביר, 1998); היהודי בקולנוע: מ'הגולם' ל'אל תגעו לי בשואה' (עם עובד, 2008); אנטומיה של רצח עם: חייה ומותה של עיירה ושמה בּוּצ'אץ' (עם עובד, 2020).

"הספר שוזר באלגנטיות היסטוריה, אגדה, ספרות וזיכרונות אישיים, עם ההבחנות חדות-המבט של ברטוב. רישום-זיכרון מעמיק של ציוויליזציה שנמחקה". - פרופ' שאול פרידלנדר, אוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס

"כתוּב באופן נפלא וספוּג בסיפורים מאזורי הסְפָר של גליציה ומארץ ישראל – הישג יוצא מן הכלל". - פרופ' יאן גרוס, אוניברסיטת פרינסטון

איה, נערה ישראלית בת שש עשרה, נודדת לבדה בחוצות לונדון. היא ישנה בחצרות של בתים, מתקלחת בשירותים ציבוריים, אוכלת שאריות משולחנות של בתי קפה, לומדת לזהות סכנות ולחמוק מהן. איה זועמת על הוריה, שכפו עליה הגירה לעיר קרה וזרה. היא מתגעגעת לשמש, לרחובות עם ריח האספלט הנמס, לים ולחברות שלה, אך יותר מכול היא מתגעגעת ליוני אחיה, שנותר בישראל כדי להתגייס. חודשים היא מתחננת בפני הוריה שייתנו לה לחזור, וכשזה לא קורה, היא בורחת. במהלך שיטוטיה היא פוגשת את ג'יימס, מהגר מג'מייקה, שהופך לידידה ומושיעה. הוא שיחזיר אותה בסופו של דבר אל הוריה, אבל שום דבר כבר לא יהיה כשהיה. בריחתה של איה חושפת ומעמיקה סדקים שמאיימים כבר שנים על משפחתה.

חמש עשרה שנים אחר כך, איה כבר אישה נשואה, ללא ילדים, חיה בגליל בתחושת חוסר שייכות. נסיעה גורלית אחת מטלטלת את מהלך חייה ומציבה אותה ואת משפחתה בצומת דרכים. טינות נושנות צפות ועולות, יחסים עכורים מגיעים לידי פיצוץ, וברקע – סיפור אהבה ישן, אסור וסודי שממשיך להטיל את צלו. החלטות קשות יתקבלו, לבבות יישברו אבל משהו חדש יתחיל בחיי המשפחה הקטנה, טרופה אך עדיין אוהבת.

ביד רגישה ובוטחת ובשפה קולחת וצלולה, בוראת אילנה וייזר־סנש סיפור רב־שכבות, המאוכלס בדמויות פגומות, מורכבות ואנושיות להכאיב, שחייהן נשזרים אלה באלה. זה לא הבית עוסק בזהות, הגירה, זרות ותשוקה, ומתכנס לשאלה אחת שמרחפת מעל ראשן של הדמויות – מהו בית, והאם כל בית, אפילו פגום, עדיף על היעדרו? 

אילנה וייזר-סנש היא סופרת ישראלית. וייזר-סנש כתבה עד כה שלושה רומנים: על בהונות (הקיבוץ המאוחד, 2017); מתוך הגוף (הקיבוץ המאוחד, 2001); חלונות כפולים (ידיעות ספרים, 1995); זה לא הבית הוא הרומן הרביעי שלה.