ציוויליזציית הרגשות

מה בין אמת היסטורית לאמת משפטית? כיצד קובע המשפטן עובדות וכיצד עושה זאת ההיסטוריון?

שאלות אלו ריתקו סופרים, מחזאים וקולנוענים, וכמובן גם משפטנים והיסטוריונים. עו"ד ד"ר נתי רון, משפטן מנוסה והיסטוריון, אוחז בשני הכובעים, דבר המקנה לו פרספקטיבה ייחודית לדיון בנושא.

המחבר יוצא למסע שבו הוא מתחקה אחר ההתפתחות בדיני הראיות במשפט מימי ויליאם הכובש, מלך אנגליה (1066–1087), למול המגמות במתודולוגיה של ההיסטוריוגרפיה מימי הרודוטוס, דרך רנקֶה ועד קרלו גיצבורג והיידן וַייט, ומגיע לתובנות מפתיעות. הסקירה המפורטת והשיטתית של אופני השימוש בכל אחד מתחומי הידע במונחים השונים (ראָיָה, עדות, עובדה) תוכל לשרת היסטוריונים ומשפטנים, ותיקים כמתחילים, ותפתח בפני כל שוחר ידע צוהר לעולמות ההיסטוריה והמשפט.

השוני בדרך קביעת העובדות בשתי הדיסציפלינות מודגם באמצעות ניתוח מקיף וחדשני של שני משפטים שבהם נדונו סוגיות היסטוריות מרכזיות בחיי האומה: רצח אברהם שטרן ("יאיר"), מפקד הלח"י, ומשפט הדיבה שניהל אריאל שרון נגד עוזי בנזימן ועיתון הארץ ביחס למלחמת לבנון הראשונה.

בעידן שבו האמת והעובדות נמצאות תחת מתקפה ברחבי העולם ובישראל, ספר זה נותן לאמת ולהליך קביעת העובדות את המקום והחשיבות הראויים להם.

כל מה שמאיים על בני אדם יוצר סוג של טרור: חיידקים, רעב, קור וחום בלתי נסבלים, בני אדם עוינים, סערות צונאמי, רעידות אדמה וכו'. האימה טמונה בתודעתנו מכיוון שהמציאות היא בעינינו חידה. אי לכך האימה היא, כפי שטוענים מחברי הספר, המקור והרחם שבו נוצרו הדת והאמונה באל, מושג הזמן שמהווה אבן יסוד לפיזיקה ולשאר המדעים, כמו גם השפה האנושית. בהתאם לכך אנו משקיעים את כל חיינו בהתמודדות עם הטרור הזה: אנו מארגנים קורת גג נגד החום והקור; אנו מתקשרים באמצעות השפה האנושית, לומדים ומפתחים מערכות; אנו יוצרים כלים כדי לעמוד מול האיומים האלה, ובין השאר נלחמים בצבאות מאורגנים ובאיומי טרור אחרים אשר הספר שלפניכם עוסק בהם. על פי המחברים, בין המושגים אימה, טראומה ופעולת טרור קיים קשר הדוק: שני המושגים הראשונים הם תודעתיים, ואילו טרור מהווה פעולה יזומה, כלומר שפעולת הטרור מפעילה את רכיב האימה בתודעה, אשר לעיתים גם נרשמת כטראומה.

כמו כן, האזרחים מהווים כיום רכיב דומיננטי במערכה (למשל במלחמה של רוסיה עם אוקראינה) או באירוע הטרור (למשל העימות בין ישראל עם חמאס), לעומת מלחמת העולם השנייה שבה מעורבות האזרחים התבטאה בכך שהם היו מטרות (הירושימה). מערכת טרור תוכרע אפוא על פי מידת העמידות וההזדהות של האזרחים עם מטרות המלחמה. אבל לעומת האיומים הקונבנציונליים, האיום הגרעיני הוא תת-מרחב בעולם הטרור, ומכיוון שהאיום בהפעלת יכולת גרעינית כרוך בהרג המוני, אזי איום זה שינה את תמונת המצב האסטרטגית בעולם.

ד"ר חיים אסא היה יועץ וראש הצוות לביטחון לאומי של רוה"מ יצחק רבין. בעל תואר ראשון במתמטיקה מאוניברסיטה העברית ובעל תואר שני מהטכניון בחקר ביצועים. עבודת הדוקטורט של אסא עסקה בשאלת הסובייקט אצל מרקס וניטשה.

פרופ' יוסף אגסי (1927-2023) היה מרצה בעל שם, מעמודי התווך של הוראת הפילוסופיה בישראל. מוסמך לפיזיקה מהאוניברסיטה העברית. לימד בין השאר בחוג לפילוסופיה באוניברסיטת תל אביב. עבודת הדוקטורט שלו נכתבה בביה"ס לכלכלה של לונדון, בהנחיית קרל פופר.