טובה הארץ הזאת - מדרש ישראלי אופטימי

"אנשי החינוך רואים שהגשר 
שמחזיק את החברה הישראלית רועד,
אך הם לא ייתנו לו לקרוס. 
תחת אש – הם מחזיקים אותו."

שבעה באוקטובר 2023, היום שטלטל את החברה הישראלית ושינה אותה לעולם, פגע קשות במערכת החינוך בעוטף ישראל, ואיים לפרקה. תלמידים ומורים נותקו מביתם ומקהילתם, מורים ומורות נקראו למילואים או המתינו בדאגה לקרוביהם שגויסו בעודם מחזיקים כיתות מפוזרות ברחבי הארץ, הלימודים התקיימו במקלטים ובבתי מלון, והשגרה נשברה פעם אחר פעם. 

במסגרת ההתגייסות המכוננת של החברה האזרחית בצד המאמצים של המשרדים הממשלתיים, ד"ר עליזה בלוך, אשת חינוך מנוסה ובכירה, ולשעבר ראש עיריית בית שמש, בחרה להגיע צפונה בשליחות של סיוע לאגפי החינוך ולמערכות המקומיות. מתוך המפגש האישי עם מנהלות, מורים, גננות ותלמידים נולדו העדויות שעומדות בלב הספר להחזיק את הגשר הזה. האתגרים הבלתי נתפסים, כמו גם החוסן, היצירתיות והשליחות החינוכית גם כשהכול סביב מתפרק צפים ועולים בכל פרק בספר ומהווים עדות חיה לכוח הטמון בנשות ואנשי החינוך שגם הם גיבורי התקופה בה אנו חיים.

המחברת פורסת חזון לעתיד מתוך ההכרה בגודל השעה ובמטרה להתמקד בהזדמנויות שנקרו לפתחנו. על רקע ניסיונה ובעקבות המסע שספר זה מתעד, היא משרטטת תכנית עבודה למערכת חינוך ישראלית עדכנית ורלוונטית.

ד"ר עליזה בלוך שימשה כראש עיריית בית שמש, ניהלה את תיכון ברנקו וייס בעיר ואת התיכונים של הרשת. זוכת אותות ופרסים רבים, בהם פרס רוטשילד, פרס מוסקוביץ', אבירת איכות השלטון, אות גשר ועוד. מאז 2024 מכהנת כנשיאת יאסא – המרכז הישראלי למצוינות בחינוך. מחברת הספרים לבנות את הגשר הזה (ידיעות ספרים, 2017) וגשרים של אור (ידיעות ספרים, 2023).

קלואי עוזבת את פריז, את לימודי האנתרופולוגיה בסורבון ואת עברה, לטובת ירושלים. בפריז מעולם לא הרגישה שייכת, ולמעשה היא סקפטית כלפי רעיון השייכות והשורשים.

בירושלים היא פותחת את “האטליה” עם פבלו, מעצב ספרדי יהודי מוכשר, שפגשה בפריז בזמן שליוותה את אמה ברגעיה האחרונים. באטליה היא חולמת ליצור אופנה שתערער את מושגי הזהות והשייכות ותגדיר אותם מחדש; פבלו פשוט רוצה שהעולם יתלבש יפה יותר.

אולם רגע לפני עלייתה לארץ מתאהבת קלואי בליאו, היסטוריון ישראלי שפגשה ברובע הלטיני, וכעת, כשהיא כבר בירושלים, הגעגוע אליו אינו מרפה. ליאו, שנותר בפריז, שקוע בדוקטורט העוסק בהלשנה על יהודים בתקופת הכיבוש הנאצי ובשדים מעברו המשפחתי, והוא שבור לב.

באטליה הירושלמי נכנסת לחייה של קלואי שרה, צעירה בדואית שנולדה לתפירה, ושמשפחתה מאיימת עליה. הבריחה ההכרחית שלה לפריז לצורך התחלה חדשה מעוררת בקלואי תהיות עמוקות. בקנבס שנמתח בין שתי הערים נאלצת קלואי להתעמת עם אמונותיה: האם היא באמת חסינה מפני שורשים ובעיקר מפני האהבה?

ברגישות ובסגנון כובש, שיש בו הומור והתבוננות חומלת, משרטטת יעל פליישמן מפה של זהות חצויה שגבולותיה גמישים.

זהו ספרה השלישי. קדמו לו: אותיות שקטות וגרסת האישה.