חמש נקישות בדלת

"אולי יקרה הנס ומישהו מן היקרים שלך, שהשארת בגיא החידלון, ייתן אות חיים". 

נעדרים: חיפוש קרובים אחרי השואה עוסק בקבוצה ייחודית שהותירה מלחמת העולם השנייה, בין הניצולים לנספים: אנשים שגורלם לא היה ידוע. קרוביהם ניסו לאתר אותם או לגלות מידע על גורלם בכל דרך אפשרית, הן באירופה מיד לאחר השחרור, הן לאחר זמן, במקומות מושבם של הקרובים.

כיצד נערכו החיפושים? את מי חיפשו קרובי המשפחה? מה הם ההבדלים בין הורים שחיפשו את ילדיהם לאחים שחיפשו אלה את אלה או לילדים שניסו לאתר ניצולים ממשפחתם? מה מספרים המכתבים שכתבו בני המשפחה לרשויות השונות? מה היה מקומם של הרדיו והעיתונות בחיפושים? אילו אפשרויות עמדו בפני עגונות שרצו לבנות בית מחדש וכיצד ניסה הממסד הדתי לסייע להן? אילו גופים קמו לסיוע באיתור הנעדרים? על שאלות אלה ואחרות בא הספר לענות.

נעדרים מתאר מציאות שיצרה אי שקט מתמשך, חיפושים ארוכי שנים ופצעים שאינם מגלידים. הסוגיה מעלה שאלות רבות על זיכרון של מי שגורלם נותר לוט בערפל ועל הנצחה, שפירושה הודאה בכישלון החיפושים. הספר בוחן גם גופי סיוע שונים, בין־לאומיים ויהודיים, ששמו להם למטרה לסייע באיתור הנעדרים, תוך דגש על המדור לחיפוש קרובים של הסוכנות היהודית. מן הספר עולה שקטגוריית הנעדרים הייתה בעלת הגדרות ומאפיינים ברורים ואתרי זיכרון ייחודיים, והיא השפיעה באופן ניכר על עיצובו של זיכרון השואה בישראל ומחוצה לה.

סיפורה של חטיבת השריון 188 – החטיבה שלא היתה אמורה להיות שם.

בשעה 06:29 ב-7 באוקטובר 2023, השבת הנוראה, עסקו כוחות חטיבת השריון 188 בפעילות מבצעית ביהודה ושומרון ובגבול הצפון. בסוף אותו היום, 20 טנקים ושני כוחות חי"ר של החטיבה היו פזורים לכל אורך העוטף – נלחמים, הורגים עשרות מחבלים ומצילים מאות אזרחים בשדרות, בבארי, בכפר עזה, בנחל עוז, בסופה ובכיסופים.

"משום מקום התחלתי לשמוע על כוח טנקים שבא לקראתי", סיפר אחר כך מפקד הגזרה הדרומית של העוטף. "התחושה היתה שיש פתאום מול מי לעבוד. לא היו הרבה כוחות כאלה, אם בכלל, באותו יום".

בכתיבה קולחת ועשירה בפרטים, ובהתבסס על שיחות עם יותר מ-100 קצינים ולוחמים, מביא רונן וודלינגר את סיפורה של חטיבת השריון 188 ב-7 באוקטובר וביממות שאחריה, שעה אחר שעה. הוא מספר על קרבות לטיהור מוצבים, על היתקלויות פנים אל פנים ועל חילוץ אזרחיות ואזרחים מהתופת. לצד זאת, הספר גם נכנס לתוככי הטנק ושופך אור על ההווי – השיחות, הפחדים, התסכול, ההומור – שיוצר צוות של ארבעה שריונרים שנלחמים במשך שעות בתוך מפלצת של 80 טון ברזל.

רונן וודלינגר הוא איש תקשורת ומנהל התוכן של פרויקט ההנצחה הדיגיטלי "כאן 7.10.360" מבית תאגיד השידור הישראלי.

"הרגשתי את משקל החובות מקשה על הנשימה, כמו אפוד לחימה כבד שלוחץ על החזה, בכל רגע ביום. שבעה וחצי מיליון שקלים הפכו לכלא בטון שסגר עליי. שם, בלב הסופה, גיליתי את האמת: הניצחון לא שייך לגאון או למוכשר – הוא שייך לזה שמוכן לעשות הכל כדי לנחות על הרגליים".

את המסעדה הראשונה שלו פתח שלמה לרנר בגיל עשרים ושלוש. היא הניבה לו מאות אלפי שקלים מדי חודש, אז הוא פתח אחת נוספת, ואז עוד אחת. אבל אחרי ההצלחה המסחררת, הגיעו שנים קשות והוא מצא את עצמו בחוב של מיליוני שקלים, וחזר לישון על מיטת ילדותו בבית הוריו, מרושש, גרוש ומובס. ספקים, בנקים וחברות אשראי לא הפסיקו להתקשר. שלמה ידע שהוא טובע, אך החליט: הוא לא מוותר.

בכנות, בשפה פשוטה ובלי להסתיר דבר, לרנר מספר איך הצליח, מה למד מהכישלון, ואיך הצליח שוב, ובגדול. זהו אינו סיפור הוליוודי נוצץ אלא מדריך הישרדות מחוספס ליזמים ואנשי עסקים מכל התחומים, ולכל מי שנדחק אל הקיר וזקוק למפת ניווט בתוך החשכה הפיננסית או בתוך חשכה, בכלל. משטיפת מכוניות ברחובות בית שמש דרך משרדי מס הכנסה ועד לשותפות נדל"נית באלפי יחידות דיור במערב התיכון של ארצות הברית ובישראל – המסע הנחוש של שלמה ילמד כל אחד איך לפעמים דווקא הצלקות, הן הנכס הכי גדול שלנו.

- איזו עצה צריך לשמוע כל יזם מתחיל?

- מתי צריך להפסיק לסמוך על האינטואיציה?

- כיצד מנהלים משא ומתן גם כשנראה שאין לך מה להציע?

- ואיך נמנעים מכישלון בלי לוותר על החלומות?

שלמה לרנר הוא עורך דין, יזם ואיש עסקים בתחום הנדל״ן בישראל ובארצות הברית. משרת כרס"ם במיל'. בוגר תואר ראשון במשפטים ותואר שני במדיניות ציבורית. שלמה נשוי ואב לבן.