עלייתו ונפילתו של משטר האייתוללות
ביום האחרון של מלחמת 12 הימים, ביוני 2025, בעוד פרשנים וגנרלים עסוקים בחישוב מאזני כוח וספירת טילים, פרופסור עוזי רבי כבר הבין שהסיפור נגמר. שהשאלה איננה עוד האם משטר האייתוללות ייפול, אלא איך ומתי. הספר שלפניכם יצא לאור בזמן שטהרן עודנה עומדת. יחד עם זאת, הוא נכתב מתוך הכרה צלולה שהמציאות השתנתה מן היסוד: העם האיראני החליט להוריד את המשטר הטפילי מגבו. בחיבור קולח, מקורי וראשוני, סוקר רבי את סיפורה המדהים של המהפכה – מבריחת השאה וחזון ח'ומייני, דרך בניית "מדינת הצללים" של משמרות המהפכה ותוכנית הגרעין, ועד למבצע "עם כלביא" ששבר את מחסום הפחד וסימן את תחילת הסוף. האייתוללות בזבזו את האשראי שניתן להם, היתלו בעמם ובעולם, והובילו במו ידיהם את המדינה שהתיימרו להפוך לאימפריה, אל שבר עמוק שממנו לא תוכל עוד לקום. זה אינו רק תיעוד היסטורי, אלא מפת דרכים לרעידת האדמה שתעצב מחדש את גבולות המזרח התיכון ותפרק את ציר הרשע ממרכזו. עלייתו ונפילתו של משטר האייתוללות הוא ספר חובה לכל מי שרוצה להבין את האירוע ההיסטורי המתרחש מול עינינו, שצפוי לשנות מהיסוד את המציאות שבה אנו חיים. ● למה כינו אינטלקטואלים במערב את ח'ומייני "מרטין לותר קינג של האסלאם"? ● מה הפך את מלחמת 12 הימים לנקודת האל־חזור עבור הרפובליקה האסלאמית? ● כיצד הפך דור ה־Z האיראני לאיום הקיומי הגדול ביותר על המשטר? ● מה יעלה בגורלו של ציר הרשע ברגע שבו הראש האיראני ייכרת? עוזי רבי הוא פרופסור מן המניין באוניברסיטת תל אביב ולשעבר ראש מרכז דיין לחקר המזרח התיכון ואפריקה. מספריו: "זמן איראן", "תימן: אנטומיה של מדינה כושלת" ורב־המכר "בחזרה לעתיד".
ספרה של לינור הדר , חשיבה מקרטעת, עוסק בחינוך לחשיבה בתוכניות הלימודים בישראל. הספר מציג דיסציפלינה מחקרית המתמקדת בחקר מדיניות חינוכית דרך מסמכי תוכניות לימודים. תוכנית הלימודים, על כל היבטיה, מהווה כלי מרכזי שבאמצעותו המדיניות החינוכית מגיעה אל שדה החינוך, אל בתי הספר והכיתות. הספר מציג ומדגים משנה סדורה של חקר מדיניות דרך מסמכי תוכניות לימודים; הוא מבסס תהליכים מחקריים שבאמצעותם ניתן לחקור מסמכי תוכניות לימודים. באמצעות ניתוח של מסמכי תוכניות לימודים הספר חושף תפיסות של קובעי מדיניות ביחס למקומן וחשיבותן של מיומנויות ויכולות קוגניטיביות בתהליך החינוך.
חשיבה מקרטעת חושף ציפיות ביחס להתפתחותן של יכולות ומיומנויות אלה בקרב תלמידי מערכת החינוך בישראל, ובאופן הזה עוזר לשרטט את דמות הבוגר של מערכת החינוך בישראל מבחינה אינטלקטואלית. הסתכלות אינטגרטיבית על ניתוח מסמכי תוכניות לימודים מצביעה על חוסר קוהרנטיות והיעדר ראיה אינטגרטיבית בהתייחסות להיבט הקוגניטיבי, בתוך ומעבר לתחומי התוכן השונים הנלמדים במסגרת תוכנית הלימודים. כמו כן, הדיון בספר מתייחס להיבטים אפיסטמיים, לשוויון הזדמנויות, לאוטונומיה וידע של מורים כפי שאלה באים לידי ביטוי בתוכניות לימודים בישראל.
לינור הדר היא פרופ' חבר במכללה האקדמית בית ברל ובאוניברסיטת חיפה. מחקריה מתמקדים בתוכניות לימודים ופדגוגיה. במסגרת זאת היא עוסקת, בין השאר, בחקר מסמכי תוכניות לימודים, למידה והתנסות פדגוגית של מורים ומורי מורים, בפדגוגיות אלטרנטיביות ובפדגוגיות של למידה שיתופית. כמו כן חוקרת את החינוך לחשיבה; בתחום זה היא התמחתה בפוסט-דוקטורט באוניברסיטת הרווארד, ארה"ב.
המחיר שלנו:
71.20
₪
לכאורה, הפרוגרסיביות והפופוליזם הימני הם אויבים מושבעים, אבל בחינה מקרוב מגלה כי רעיונות פרוגרסיביים מתדלקים את יריביהם בכל רחבי העולם. לפי מנהיגים כמו דונלד טראמפ, ויקטור אורבן ומארין לה פן, תרבות הנעורות (Woke), התקינות הפוליטית ופוליטיקת הזהויות השתלטו על המערב, אולם במבחן הקלפי הפופוליזם מנצח פעם אחר פעם. גם בישראל, הציבור הולך ומתרחק מרעיונות פרוגרסיביים, שנתפסים כמטורללים, הזויים ומנותקים, ותחת זאת פונה ללאומנות ולשמרנות. מדוע?
כשלי הפרוגרסיביות מציע תשובה פשוטה: הפרוגרסיביות איבדה את דרכה כי התנכרה להומניזם ולבעיותיהם היומיומיות של האזרחים וזנחה שיקולים מעשיים ואסטרטגיים. הספר מראה כיצד מהפכנות אמיתית הוחלפה ברטוריקה רדיקלית ריקה מתוכן, אשר מכשילה את הנסיונות להרחבת המחנה ומבצרת שבטיות. זוהי קריאה לתיקון דחוף בדמות שיבה לעקרונות אוניברסליים ולדגש על מבחן התוצאה ככלי לשיקום השמאל ולבניית כוח פוליטי.
יריב מוהר הוא סוציולוג, חוקר טרור, מחאות ואלימות פוליטית, ופעיל ותיק בארגוני זכויות אדם. שימש סמנכ"ל בארגון "אמנסטי ישראל", וכיום מוביל את "המחנה הפרו-אנושי" ואת "היוזמה לביטחון וזכויות האדם".
המחיר שלנו:
64.40
₪