השבעה באוקטובר השאיר אותנו מוטלים בצד הדרך, פצועים וחבולים. ההווה הפוליטי והתקשורתי ממשיך לדהור קדימה, לא מתעכב ליותר מהגשת עזרה ראשונה. המבט משוטט, אבוד, מבקש נקודת אחיזה, מבקש להקנות לדברים משמעות, מבקש נחמה, או לפחות התיחסות. האם התרבות עשויה להעניק לנו את ההתיחסות המצופה? האם הספרות יכולה לשמש כמדורת שבט, כשיח מתמשך בין כותבי עברית, שיח של קהילה אחוזת טראומה ואבל, מעין קבוצת תמיכה? ספר זה מציע קריאה ביצירות עבריות שמבליטות מוטיבים של טראומה ומשבר. היצירות נקשרות להלכי רוח רווחים בחברה הישראלית בהווה. השאלה המרחפת מעל הספר היא האם אנחנו מסוגלים לשאוב מן הספרות העברית תובנות רלוונטיות, מזור, נחמה או תקווה. הספר בוחן קשת רחבה של סופרים, ממנדלי מו"ס ועד אורלי קסטל בלום. כך מתקבצת כאן ספריה קטנה של ספרות טראומה ושבר, אבל גם של תקווה, או לפחות כנות. חגי דגן הוא סופר, חוקר תרבות ומחשבה יהודית ומרצה במכללת ספיר. זהו ספרו הארבעה עשר.
כל מה שמאיים על בני אדם יוצר סוג של טרור: חיידקים, רעב, קור וחום בלתי נסבלים, בני אדם עוינים, סערות צונאמי, רעידות אדמה וכו'. האימה טמונה בתודעתנו מכיוון שהמציאות היא בעינינו חידה. אי לכך האימה היא, כפי שטוענים מחברי הספר, המקור והרחם שבו נוצרו הדת והאמונה באל, מושג הזמן שמהווה אבן יסוד לפיזיקה ולשאר המדעים, כמו גם השפה האנושית. בהתאם לכך אנו משקיעים את כל חיינו בהתמודדות עם הטרור הזה: אנו מארגנים קורת גג נגד החום והקור; אנו מתקשרים באמצעות השפה האנושית, לומדים ומפתחים מערכות; אנו יוצרים כלים כדי לעמוד מול האיומים האלה, ובין השאר נלחמים בצבאות מאורגנים ובאיומי טרור אחרים אשר הספר שלפניכם עוסק בהם. על פי המחברים, בין המושגים אימה, טראומה ופעולת טרור קיים קשר הדוק: שני המושגים הראשונים הם תודעתיים, ואילו טרור מהווה פעולה יזומה, כלומר שפעולת הטרור מפעילה את רכיב האימה בתודעה, אשר לעיתים גם נרשמת כטראומה.
כמו כן, האזרחים מהווים כיום רכיב דומיננטי במערכה (למשל במלחמה של רוסיה עם אוקראינה) או באירוע הטרור (למשל העימות בין ישראל עם חמאס), לעומת מלחמת העולם השנייה שבה מעורבות האזרחים התבטאה בכך שהם היו מטרות (הירושימה). מערכת טרור תוכרע אפוא על פי מידת העמידות וההזדהות של האזרחים עם מטרות המלחמה. אבל לעומת האיומים הקונבנציונליים, האיום הגרעיני הוא תת-מרחב בעולם הטרור, ומכיוון שהאיום בהפעלת יכולת גרעינית כרוך בהרג המוני, אזי איום זה שינה את תמונת המצב האסטרטגית בעולם.
ד"ר חיים אסא היה יועץ וראש הצוות לביטחון לאומי של רוה"מ יצחק רבין. בעל תואר ראשון במתמטיקה מאוניברסיטה העברית ובעל תואר שני מהטכניון בחקר ביצועים. עבודת הדוקטורט של אסא עסקה בשאלת הסובייקט אצל מרקס וניטשה.
פרופ' יוסף אגסי (1927-2023) היה מרצה בעל שם, מעמודי התווך של הוראת הפילוסופיה בישראל. מוסמך לפיזיקה מהאוניברסיטה העברית. לימד בין השאר בחוג לפילוסופיה באוניברסיטת תל אביב. עבודת הדוקטורט שלו נכתבה בביה"ס לכלכלה של לונדון, בהנחיית קרל פופר.
המחיר שלנו:
72.40
₪
באביב 2020, בפרוץ מגפת הקורונה, הודרו אזרחים מבוגרים מן המרחב הציבורי וסומנו כקטגוריה מובחנת, נטולת זכויות ומסוכנת. כך הפכה הזִקנה מתקופה בחיי אנוש ל"גזע" שאנושיותו מוטלת בספק. "מצב החירום", שבשמו הובדלו ובוּדדו הזקנים מממלכת החיים, לא היה אלא ניסוי כלים שלטוני בניהול ומִשמוּע אוכלוסיות, שהטרים את התמורות בסדר הפוליטי בישראל ובעולם המערבי.
מגילנות לגזענות חושף את התשתית האידאולוגית שפעלה מאחורי האפידמיולוגיה ואת עיצוב דמותה של הזִקנה לא רק כקורבן אלא גם כמקרבן, המפיץ מחלה ומבשר מוות. הוא מראה כיצד בשם הדאגה החמלה הואץ תהליך חברתי ששחק את אנושיותם של הזקנים והציג אותם כבעיה שיש לפותרה.
מחבר הספר, פרופ' חיים חזן , קורא תיגר על השפה, המדיניות והדמיון התרבותי שלנו, ומזמין לחשוב מחדש מהי זקנה, מהו ערכו של אדם באחרית ימיו, ומה קורה לחברה שמסבה את מבטה מעברה ומעתידה בשם כוחו של ההווה.
חיים חזן הוא אנתרופולוג חברתי, פרופסור אמריטוס בחוג לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה, ומנהל שותף במרכז מינרבה לחקר בין־תחומי של סוף החיים באוניברסיטת תל אביב.
המחיר שלנו:
54
₪