לחפש בן אדם

כשהרצל חזה את המדינה הוא לא דמיין סנדלי שורש ובמבה. הוא לא שאל "מה ישראלי בעיניך?" ולא תהה איך ירגישו הישראלים בארץ שלהם בדורות הבאים. אם יאהבו אותה, אם יהיו גאים בה ומה יקרה כשיהיה להם קצת קשה ויהיו טיסות זולות ואפשרויות מפתות לרילוקיישן. ממש לא בטוח שהוא חשב שהם יצטרכו להיוולד בה כל יום מחדש.

טובה הארץ הזאת – מדרש ישראלי אופטימי הוא תמונת מראה של ישראליות עכשווית. מצולקת ממלחמה ארוכה וכואבת, אבל גם הרבה יותר מחוברת ומודעת לעצמה.

אחרי עם של גיבורי־על– שנה ישראלית אחת, שהיה לרב־מכר, אסף פרי מנסח שוב בדרכו הייחודית – אותנו. בספרו השלישי בסדרת "מדרש ישראלי" הוא ממשיך לזקק תחושות ותובנות אקטואליות בדיאלוג פתוח עם ארון הספרים, השירים והאלבומים היהודי־ישראלי. הוא משלב בטבעיות מילים גבוהות וסלנג, ציטוטים מהמקורות ושפת יום־יום, אנקדוטות פרטיות ודרמות מלאות הוד. והכול בקטעים קצרים שנונים וחכמים שיש בהם ביקורת, אבל בונה. 

טובה הארץ הזאת – מדרש ישראלי אופטימי הוא סוג של שיחה מעוררת מחשבה והשראה, תוך כדי הליכה במסע ארוך ומטלטל של עם. ועל אף היבלות ברגליים והכאבים בצד – הוא מתעקש על כך שטובה הארץ הזאת.
מאוד־מאוד.

אסף פרי הוא איש חינוך, סופר ומרצה. מחבר הספרים מדרש ישראלי ועם של גיבורי־על – שנה ישראלית אחת, שזכו להצלחה רבה, והוציא יחד עם עמרי גליקמן את עם של גיבורי־על – לילדים (כולם בהוצאת ידיעות ספרים). זוכה פרס אקו"ם. עוסק שנים ארוכות בישראליות, ביהדות ובמה שמחבר ביניהן – ובינינו.

"בתל אביב כולן רוכבות על אופניים, והבנות בעבודה החדשה מזמינות וולט לארוחת צהריים. אני מורידה את האפליקציה, ובערב מחפשת מסעדה. אני רוצה להיות מוכנה למחר, מנסה להיטמע, יודעת שקשה למצוא מקום עם אוכל בשבילי. למחרת אני מזמינה פסטה שמנת, מגיעה פסטה בשלושה צבעים: אדום, ירוק ולבן. אני לא רוצה שהבנות מהעבודה יחשבו שאני מוזרה, אז אני מנסה לאכול. אני יודעת שהכל אותו טעם, אני יודעת שזה לא רציונלי. אבל לא טעים לי."

רומן גרפי אוטוביוגרפי על הרגלי אכילה, כאבי גדילה, זיכרונות ילדות וחיפוש אחר אהבה מאת שקד בשן. בשן פורמת ומרכיבה מחדש את סבך האירועים, הרגעים והאנשים שעיצבו את היחס שלה לאוכל, לעולם ואל עצמה, במסע שמהדהד את החיפוש האוניברסלי אחר צמיחה והשלמה. בגיל 27 אכלתי בפעם הראשונה מלפפון כתוב ומאויר בכנות, בתבונה ובהומור העדין המאפיינים את מכלול יצירתה של שקד בשן, המוכרת לקהל הקוראים מספרה אני רוצה את זה רומנטי ומן הטור "שואלת בשביל חברה" בעיתון "הארץ".

"אם כולם רוצים את מי שהם לא יכולים לקבל, וכולם כבר יודעים את זה כמו שהם יודעים שהשמש זורחת בבוקר במזרח, אז דייטים הם בסך הכול משחק אומץ שבו אנחנו מחכים לראות מי יהיה זה שירצה ומי יהיה זה שילך. וזה לא נשמע בכלל כמו אהבה." 

לכאורה, למעין ולנועם יש 90% התאמה. שניהם למדו ספרות השוואתית, יש להם טעם זהה במוזיקה רגשנית ושניהם ביסקסואלים. בפעם הראשונה שהאפליקציה מפגישה אותם, אי־אז בתל אביב של שנת 2013, נועם לא מוצא חן בעיני מעין והיא מתחמקת מחיזוריו, אבל הגורל יוכיח לה שהאלגוריתם לא טעה. כשרגשותיה יתהפכו, היא תגלה שהם כמו חיות נדירות מאותו מין שלפתע מצאו זה את זה. דווקא אז נועם נבהל מעוצמת הקשר ביניהם ומסיים אותו, ומעין מרגישה שהיא שוב נופלת לאותן תהומות מוכרות ולשאלות שרודפות אותה שנים – למה היא תמיד מתאהבת במי שלא יכול להחזיר לה אהבה, והאם זה בכלל יכול להיות אחרת?

אינסוף שיברונות לב קטנים הוא קומדיה רומנטית סקסית וחכמה, שבמרכזה דמויות כובשות המזנקות מהדף במלוא חיותן. מיכל פיטובסקי רוקמת עלילה נטולת מאמץ ומכמירת לב, שתזכיר לנו כמה החיצים של קופידון דוקרים, ושצריך לעבור אינסוף שיברונות לב כדי למצוא אהבה שלמה. 

מיכל פיטובסקי היא סופרת ומרצה. זהו ספרה החמישי. ספריה הקודמים זכו בפרס "פרדס" מטעם הספרייה הלאומית ובפרס שרת התרבות על שם דבורה עומר. בשאר הזמן היא יוצרת תוכן ברשת, אמא לשני בנים ומתגוררת איתם ועם בן זוגה בגבעתיים.