קווים חוצים גבולות אינו רק שמו של הספר, אלא תיאור מדויק של מהות הקריקטורה הערבית עצמה: קו המבקש לפרוץ גבולות, לערער על מוסכמות, לחדד מתחים, ולעיתים אף להסית. זהו כלי עוצמתי, שבכוחו לשרטט תודעה ולעצב נרטיבים פוליטיים וחברתיים. עוצמתה של הקריקטורה גוברת בעידן הדיגיטלי, שבו דימוי אחד מסוגל לחדור לתודעה של קהלים רחבים בתוך רגע. הרעיון לכתוב ספר שינגיש לקורא הישראלי את עולם הקריקטורות הערביות, נבט בי לאחר שנים של כתיבת הבלוג שלי "הקריקטורה השבועית של עידית" – מיזם מחקרי, שנועד לחשוף לפני הקוראים את הלך הרוח הערבי באמצעות שפה חזותית ישירה, נוקבת ומעוררת מחשבה. אומרים שתמונה שווה אלף מילים, אבל קריקטורה – ובעיקר בעולם הערבי, שבו חופש הביטוי מוגבל ולעיתים מדוכא – שווה אלף תמונות. היא אף משמשת כלי ויזואלי "עוקף צנזורה" להבעת הזעקה הבלתי נשמעת של הציבור. באמצעות ספר זה אפשר לראות כיצד כמה משיכות מכחול פשוטות מסוגלות לעורר צחוק או זעם, לחזק זהות או לפרק אותה ולנווט את התודעה הקולקטיבית של מיליוני אנשים. זו הזמנה למסע בין קווים, שחוצים גבולות – גאוגרפיים, פוליטיים ורגשיים – ולמפגש בלתי אמצעי עם תרבות, שמדברת לא רק במילים, אלא גם, ואולי בעיקר, בתמונות. עידית בר כל אדם במדינה הזאת צריך להכיר את השפה שבה מדברים שכנינו. אולי לא ברמה של עידית, שמצליחה להתווכח בערבית קולחת בערוצים ערביים שונים, להתמודד עם מנחים עוינים ותועמלנים אכולי שנאה, ובכל זאת לשמור על קור רוח. היא אף מראה עד כמה היא שולטת גם בכל הגינונים של התרבות הערבית, שכה חשוב להכיר כדי לשרוד במציאות שלנו. הערבית שלה כבר ממש כוח־על, ואני מרגיש שיש מישהו שמגן עלינו – ממש כמו סופרמן. אבל לעידית יש עוד שפה, שבה היא שולטת היטב: שפת הקריקטורה. הניתוחים שלה ליצירות של הקריקטוריסטים בעולם הערבי פותחים צוהר לנפשם של שכנינו, וחושפים את הפחדים, את התקוות ואת הכעסים, שמסתתרים מאחורי הקווים. לפחות בזכות ספר זה נוכל להתחבר קצת למה שקורה ממש מעבר לקו. אורי פינק, אומן קומיקס, יו״ר איגוד הקריקטוריסטים והקומיקסאים בישראל עידית בר, בעלת תואר שני (MA) בלימודי המזרח התיכון מהאוניברסיטה העברית בירושלים, היא חוקרת ומומחית לחברה ולתרבות הערבית והמוסלמית. מרצה בארץ ובחו"ל, ומעבירה סדנאות בין־תרבותיות לתקשורת אפקטיבית עם העולם הערבי. יוצרת ומפרסמת תכנים בערבית, המציגים נקודת מבט ישראלית, לדוברי ערבית ברחבי העולם. מתראיינת בתקשורת הישראלית, הערבית והבין־לאומית. בוגרת יחידת 8200, עבדה במוסדות ביטחוניים, ומפקחת לשעבר על תוכניות לימודים באגף שפות במשרד החינוך.
אנחנו פגועים. כועסים. נוטרים טינה. רוצים לנקום. לפעמים גם מוציאים את הנקמה לפועל כדי להירגע. לאן זה מוביל אותנו?
הספר האור בקצה הוא מסע רגשי ומחשבתי יוצא דופן. הוא עובר דרך הפסיכולוגיה של הכאב, הסוציולוגיה של השנאה, הקולקטיביות של הטינה, והתשוקה הכל־כך אנושית — לנקמה.
אבל הספר הזה הוא לא רק חפירה בתהומות. הוא חיפוש עמוק – לפעמים כואב – אחר האפשרות לתיקון. לא מתוך סליחה מזויפת, אלא מתוך הבנה. מתוך אחריות. מתוך רצון לשרוד את המקום שאנחנו חיים בו, כפרטים וכקולקטיב.
ספרם של טובה הרטמן ויהודה שוחט נוגע בחוויות של כולנו משבעה באוקטובר 2023 ואילך, אבל גם בחיי היום־יום, בדברים הקטנים שגורמים לנו להתפוצץ, עד שאנחנו לא מסוגלים עוד להכיל, תוך שאנחנו נכנסים למעגל סבל שממנו כולנו נפגעים.
באמצעות עשרות ראיונות עומק ומונולוגים מטלטלים, האור בקצה הוא לא עוד ספר תיאוריה: הוא מראָה, לעיתים עקומה, לעיתים בוערת, אבל תמיד אנושית.
פרופ' טובה הרטמן היא דיקאנית החוג למדעי הרוח והחברה בקריה האקדמית אונו. זהו ספרה השישי.
יהודה שוחט הוא מרצה בקריה האקדמית אונו, סופר ועיתונאי. זהו ספרו הרביעי.
המחיר שלנו:
83
₪
ספר ה"אורית"
יהודי אתיופיה דבקו באמונת ישראל וקיימו אורח חיים יהודי. בשנים הרבות של ניתוקם מהעם היהודי התגבשה בקרבם מורשת ייחודית.
הספר שלפנינו, ספר ה"אורית" , מתעד את המסורת הדתית ואת כתבי הקודש של יהודי אתיופיה. עיקרו עוסק בספר ה"אורית", הוא ספר התורה שתורגם לשפת הגעז העתיקה. ספר ה"אורית" היה מורה הדרך שעיצב את מורשת יהודי אתיופיה.
הספר הנו פרי מחקר ראשוני, מקיף ומעמיק, אודות ספר ה"אורית". מובאים ממצאים רבים וחדשים המהווים מפתח להבנת דרכם הייחודית של יהודי אתיופיה בדרך קיומן של מצוות רבות. לדוגמא: מדוע יהודי אתיופיה אינם תוקעים בשופר בראש השנה, מפני מה הם אוסרים לשחוט בעל חיים כשהוא עדיין צעיר, מהי הסיבה שיש איסור חמור לקיים יחסי אישות בשבת, מה גרם לכך שאין במורשתם את מצוות התפילין והמזוזה ומהו ההסבר שאין ציצית בבגדיהם כדרך הנהוגה במורשת ישראל.
הספר הנו ספר יסוד בתחום מורשת יהודי אתיופיה ומאיר לראשונה את התורה שעיצבה את דרכם הייחודית.
על המחברים
הרב מנחם ולדמן הוא מהפעילים המרכזיים בהעלאתם ובקליטתם של יהודי אתיופיה ונחשב אחד המומחים הגדולים בחקר יהדות אתיופיה. הוא מנהל את תכניות היהדות לעולי אתיופיה במסגרת הסוכנות היהודית, ומשמש למעלה משלושים שנה רב הקהילות הממתינות לעלייה באתיופיה. הרב ולדמן חיבר ספרים רבים ועשרות מאמרים בתחומי המורשת וההיסטוריה של יהודי אתיופיה.
פניאל גתאצ'וו הוא חוקר ופילולוג הבקי בלשונות אתיופיה ובפרט בשפת הגעז העתיקה המשמשת עד היום כשפת הקודש של התפילות והכתבים הדתיים באתיופיה. הוא מנוסה בפענוח ותרגום כתבי-יד, בעל ידע רב במורשת יהודי אתיופיה ובמורשת המקראית באתיופיה.
המחיר שלנו:
94.40
₪