קווים חוצים גבולות אינו רק שמו של הספר, אלא תיאור מדויק של מהות הקריקטורה הערבית עצמה: קו המבקש לפרוץ גבולות, לערער על מוסכמות, לחדד מתחים, ולעיתים אף להסית. זהו כלי עוצמתי, שבכוחו לשרטט תודעה ולעצב נרטיבים פוליטיים וחברתיים. עוצמתה של הקריקטורה גוברת בעידן הדיגיטלי, שבו דימוי אחד מסוגל לחדור לתודעה של קהלים רחבים בתוך רגע. הרעיון לכתוב ספר שינגיש לקורא הישראלי את עולם הקריקטורות הערביות, נבט בי לאחר שנים של כתיבת הבלוג שלי "הקריקטורה השבועית של עידית" – מיזם מחקרי, שנועד לחשוף לפני הקוראים את הלך הרוח הערבי באמצעות שפה חזותית ישירה, נוקבת ומעוררת מחשבה. אומרים שתמונה שווה אלף מילים, אבל קריקטורה – ובעיקר בעולם הערבי, שבו חופש הביטוי מוגבל ולעיתים מדוכא – שווה אלף תמונות. היא אף משמשת כלי ויזואלי "עוקף צנזורה" להבעת הזעקה הבלתי נשמעת של הציבור. באמצעות ספר זה אפשר לראות כיצד כמה משיכות מכחול פשוטות מסוגלות לעורר צחוק או זעם, לחזק זהות או לפרק אותה ולנווט את התודעה הקולקטיבית של מיליוני אנשים. זו הזמנה למסע בין קווים, שחוצים גבולות – גאוגרפיים, פוליטיים ורגשיים – ולמפגש בלתי אמצעי עם תרבות, שמדברת לא רק במילים, אלא גם, ואולי בעיקר, בתמונות. עידית בר כל אדם במדינה הזאת צריך להכיר את השפה שבה מדברים שכנינו. אולי לא ברמה של עידית, שמצליחה להתווכח בערבית קולחת בערוצים ערביים שונים, להתמודד עם מנחים עוינים ותועמלנים אכולי שנאה, ובכל זאת לשמור על קור רוח. היא אף מראה עד כמה היא שולטת גם בכל הגינונים של התרבות הערבית, שכה חשוב להכיר כדי לשרוד במציאות שלנו. הערבית שלה כבר ממש כוח־על, ואני מרגיש שיש מישהו שמגן עלינו – ממש כמו סופרמן. אבל לעידית יש עוד שפה, שבה היא שולטת היטב: שפת הקריקטורה. הניתוחים שלה ליצירות של הקריקטוריסטים בעולם הערבי פותחים צוהר לנפשם של שכנינו, וחושפים את הפחדים, את התקוות ואת הכעסים, שמסתתרים מאחורי הקווים. לפחות בזכות ספר זה נוכל להתחבר קצת למה שקורה ממש מעבר לקו. אורי פינק, אומן קומיקס, יו״ר איגוד הקריקטוריסטים והקומיקסאים בישראל עידית בר, בעלת תואר שני (MA) בלימודי המזרח התיכון מהאוניברסיטה העברית בירושלים, היא חוקרת ומומחית לחברה ולתרבות הערבית והמוסלמית. מרצה בארץ ובחו"ל, ומעבירה סדנאות בין־תרבותיות לתקשורת אפקטיבית עם העולם הערבי. יוצרת ומפרסמת תכנים בערבית, המציגים נקודת מבט ישראלית, לדוברי ערבית ברחבי העולם. מתראיינת בתקשורת הישראלית, הערבית והבין־לאומית. בוגרת יחידת 8200, עבדה במוסדות ביטחוניים, ומפקחת לשעבר על תוכניות לימודים באגף שפות במשרד החינוך.
רְחָבָה מִן הָאָרֶץ
גְּבוֹהָה מֵהָרָקִיעַ
עֲמֻקָּה מֵהַיָּם
הִיא אַהֲבָתִי
לָאִישׁ הַזֶּה מֵאֶרֶץ הֶהָרִים
שָׁם מְלַקְּטוֹת הַדְּבוֹרִים דְּבָשׁ
מִפִּרְחֵי הַקּוּרִינְגִ'י,
גִּבְעוֹלָיו שְׁחֹרִים.
תֵּיוָה־קוּלָטָאר
קוּרוּנְדוֹחַאי 3
לפני קרוב ל־2000 שנה, דורות אחדים של משוררים ומשוררות דגולים יצרו בשפה הטמילית קורפוס עשיר הכולל אלפי שירי אהבה ושירי גבורה, מן היצירות היפות ביותר בתולדות הספרות ההודית. הקורפוס ידוע בשם שירת הסנגם, שמה של האקדמיה האגדית לשפה וספרות טמילית שישבה כביכול בעיר מדוראי בדרום תת־היבשת ההודית. שירי הסנגם טומנים בשורותיהם רמזים דקים למצבי האהבה האנושית באשר היא, אבל הם גם קשורים לנופֵי ארץ הטמילית – מעין דקדוק נפשי המאפשר ביטוי חד ומעמיק לאוהבים. כבדרך פלא, רוב רובם של השירים מדברים ישירות אלינו, הקוראים המודרנים, היודעים משהו על להט התשוקה, על געגועים קשים משאת, ועל כעס, מריבה ופרדה. הקול הנשי בולט במיוחד.
התרגומים נאמנים למקור הטמילי (המודפס מול העברית) ולעוצמה הלירית הגלומה בו. בהקדמה לספר מוצג הרקע התרבותי וההיסטורי להיווצרות שירי הסנגם יחד עם הסיפורים הנוקבים המלווים ומאירים רבים מהם.
דוד שולמן הוא פרופסור אמריטוס של האוניברסיטה העברית. הוא עוסק בשפות וספרויות של הודו הדרומית – טמילית, טלוגו, מליאלם וסנסקריט – ובהיסטוריה התרבותית של ארצות הדרום מקדמת דנא עד לימינו אנו.
המחיר שלנו:
68.60
₪