פה נטמן המשורר

הממשל הצבאי הוקם במהלך מלחמה ופעל במסגרת הצבא, אך קידם יעדים פוליטיים ואידיאולוגיים. ביולי 1948, למחרת כיבושן של לוד ורמלה וערב כיבושה של נצרת, כונן דוד בן-גוריון גוף שנועד לשלוט בפלסטינים שנותרו בשטח מדינת ישראל. מטרותיו העיקריות היו שלוש: להקל על העברת אדמות הפלסטינים לידיים יהודיות; להדיר את הפלסטינים משוקי העבודה ולמנוע מהם להתארגן על בסיס כלל ארצי. הממשל הצבאי קידם יעדים אלה באמצעות מנגנון ביורוקרטי שמנע מהם יציאה ממקום מגוריהם ללא אישור המושל. המנגנון הזה אִפשר למעשה לשלטון לקבוע מי יעבוד ומי יהיה מובטל, מי ירכוש השכלה ומי יזכה לטיפול רפואי.    

הממשל הצבאי היה שנוי במחלוקת במערכת הפוליטית בישראל, אך עוצמת ההתנגדות לקיומו מותנה לעתים בגלל האינטרסים המפלגתיים והאידיאולוגיים של המתנגדים, משמאל ומימין: מפ"ם, שהתנגדה לו משמאל, לא בחלה בצירוף אדמות מופקעות לקיבוציה; תנועת החרות, שבחלק מהזמן התנגדה לו מימין, לא ראתה פסול בהדרת הערבים משוק העבודה או במניעת התארגנותם. רק מק"י, המפלגה הקומוניסטית מעוטת ההשפעה, התנגדה לקיומו בעקביות.

יהודית או דמוקרטית  מתאר את הגורמים שעיצבו את יחסה של המערכת הפוליטית לממשל הצבאי, עוקב אחר עוצמתו המשתנה של הוויכוח סביבו, מסביר את התפנית שחלה ביחס אליו בעקבות הטבח בכפר קאסם באוקטובר 1956 וגם את התעצמות המחאה נגדו במחצית הראשונה של שנות השישים. הספר מבקש בין השאר להשיב על השאלה אם החלטת ממשלתו של לוי אשכול לבטל את הממשל הצבאי בדצמבר 1966 נבעה ממאבק המתנגדים, או שמא מן ההכרה שהממשל הצבאי מימש את יעדיו. 

מה היה קורה לוּ אזל הדלק במפציצים האמריקנים – כפי שכמעט אירע – לפני שהגיעו לצי היפני בקרב מִידְוֵויי? כיצד הפך קרב וֵרְדָן לאבן דרך מכריעה, לא רק במלחמת העולם הראשונה, אלא סימֵן נתיב גם למלחמת העולם השנייה? כיצד המערכה על הכבישים במלחמת העצמאות הסתיימה בניצחון ישראלי כנגד כל הסיכויים? וכיצד עריקה ברגע גורלי שינתה את מהלך קרב סֶקִיגִיהָארָה – ואת עתידה של יפן ושל אסיה כולה? 

הקרבות הגדולים ששינו את ההיסטוריה פורס בפניכם עשרות קרבות, ביבשה, בים ובאוויר; קרבות שהביאו לשחרור עמים, להעלאת שליטים חדשים, וכאלה שהכריעו מלחמות עולם. הספר מלווה את הקוראים והקוראות אל הרגעים הדרמטיים שבהם היסטוריה נכתבת בדם, החל באירועים שקדמו לקרב, דרך המצביאים שניהלו או ניסו לנהל אותו, ועד לתוצאותיו. האם השיגו הקרבות את מטרותיהם? האם הובילו לסיום המלחמה ולניצחון, או שמא להרס ולחורבן נוספים?
משחר ההיסטוריה היו קרבות מוּשאם של אפוסים, שירים, ספרים ונאומים. מלחמות היו ועודן מנועי ההיסטוריה.

הקרבות המתועדים הראשונים נערכו כאן, בארץ ישראל, בין מצרים לאימפריה החיתית, ובסיומם הכריזו שני הצדדים על ניצחון; הקרב החותם את הספר הוא מתקפת החמאס ב־7 באוקטובר 2023 ותגובת ישראל. 

הקרבות הגדולים ששינו את ההיסטוריה הוא ספר חובה לכל ישראלי שמבקש להבין טוב יותר את מהלך ההיסטוריה העולמי, את מקומה של ההיסטוריה הישראלית בתוכו, ואת האופן שבו מתעצב גם עתידנו.

אורן נהרי הוא עיתונאי, פרשן לנושאי חוץ, מגיש תוכניות רדיו, מרצה ומחבר ספרי עיון היסטוריים רבי מכר.

יואב לימור הוא עיתונאי, פרשן לנושאי צבא וביטחון, מגיש תוכניות טלוויזיה ומחבר ספרי עיון צבאיים רבי מכר.