היישוב בארץ-ישראל בראשית האיסלאם ובתקופת הצלבנים - יד שניה

צעדיה הקדומים ביותר של הדיפלומטיה מתועדים בתעודות מן המזרח הקדום. השליחים שימשו ערוץ תקשורת כמעט בלעדי בין שליטי המזרח הקדום וזרוע עיקרית של השלטון במדיניות החוץ. הספר סוקר את התהוותה של הדיפלומטיה העולמית ואת הפרק הראשון בתולדותיה, ההתפתחות ההיסטורית של מוסד השליחות במזרח הקדום והנורמות הכרוכות בהפעלתו, תוך שימת לב להבדלים שבקרב התרבויות והעמים השונים. המחבר סוקר את מערכת התקשורת בין מדינות, את תפקידי השליחים ואת כינוייהם ומונה נהלים בסיסיים אחידים שגובשו בעקבות התנסות ארוכת ימים.

העדויות המרובות ביותר על מוסד השליחות שביסודו של הספר הן מתקופת ארכיון מארי (המאות התשע עשרה והשמונה עשרה לפסה"נ) ומן המקרא. העדויות הללו באות בעיקר ממקורות היסטוריים וממכתבים אך גם מטקסטים משפטיים, מאפוסים ואף מיצירות מיתולוגיות. לצורך השוואה שולב מידע על מוסד השליחות בתרבויות ובאזורים מחוץ למזרח הקדום: ביוון וברומא בתקופה הקלסית, באיטליה של תקופת הרנסנס, בביזנטיון, בארצות האסלאם, במזרח הרחוק, באירופה בעת החדשה העכשווית ובחברות הפרימיטיביות העכשוויות.

שולמית וולקוב:
'מסותיו של יצחק שורש על מטרותיה וטבעה של 'חכמת ישראל' כונסו עתה בספר אחד.
זוהי חגיגה אמיתית לכל מי שכבר למד להוקירן בעבר, שכן הן מרתקות ומאירות עיניים היום כפי שהיו אז, וכינוסן רק מבליט את חשיבותן... שורש כותב מתוך רגישות ואהדה גם כשהוא ביקורתי... נראה שהיה זה השילוב בין מקוריות, למדנות ומסירות לעניין, אשר משך אותו לכתוב כך על יוסט, על גרץ, וביוחד על ליאופולד צונץ.
שילוב נדיר זה הוא אשר ימשוך קוראים רבים לספר שלפנינו'.
קריסטופר קלארק:
'ה-WISSENSCHAFT (המחקר המדעי) שיקף את כל הדילמות שניצבו בפני יהודי גרמניה בתקופת האמנציפציה, וספרו של שורש מצטיין, בין השאר, בשחזור רגיש של המתחים ששררו בקרב העוסקים במחקר יהודי בגרמניה של המאה ה-19... זהו מחקר מלומד, רב תובנות ומהנה אודות המפגש הסוער עם ההיסטוריה אשר ליווה את מעברם של היהודים אל המודרניות.'
מוקי צור:
'חיבור זה כולל מחקרים העוסקים בשלבים הראשונים של 'חכמת ישראל' בגרמניה במאה ה-19, אך זהו ספר אקטואלי מאוד. למרות דרכו המלומדת והאחראית, הספר אוחז שור בקרניו והוא מתמודד על נפש החוקר כאדם יהודי.
אין כאן שחזור לאחר המוות: הוא מנסח את ירושתה החיה של הדעת היהודית, התןבעת מעצמה למסור את עצמה ולהיות סמכות מבקרת ושופטת.