מאז פיתחתי מומחיות בלהחביא. החבאתי את המחשבות כשהיו עצובות או מפחידות מדי, החבאתי את האצבעות כשהיו מקולפות מדי, נותר רק להחביא את המילים הכתובות. וככל שהחבאתי יותר, כך החיבה אליי גדלה, נדמה שאפילו הספקנים ביותר נשמו לרווחה, הילדה בסדר, אחרי הכול. שיחה לא מתוכננת מובילה את דניאל, אנליסטית בסטארטאפ למיפוי בולענים שרגילה לשלוט בנתונים שלה, ובחיים שלה, אל פתחו של משבר. כשבן זוגה מציע שיתחילו לחשוב על ילדים, וכשהטבע מערים קשיים, הקרקע המוכרת שלה מתחילה להיסדק והיא הולכת ומסתגרת בתוך עצמה. פרויקט שעוסק בכביש שסלל סבהּ בים המלח מאלץ אותה להתחקות אחר עקבותיו. כך היא מכירה את אור, סטודנט שחי בצל היעלמותו המשונה של אביו, ואת ג'מאל, סוחר רהיטים מכפר בדואי לא מוכר שתושביו חלוקים ביחס לעתיד הכביש. ספר עלום שהשאיר אחריו הסב קושר את השלושה ומוביל את דניאל למסע בין באר שבע, ים המלח ואתיופיה הרחוקה. ככל שדניאל מעמיקה בחיפושים אחר הספר מתברר לה שהכביש אינו רק תשתית פיזית רצופה בולענים, אלא צומת טעון של סודות ושל סכסוכים קדמוניים, ולמרות התנגדות משפחתה, היא צועדת אל המקומות שמהם אין דרך חזרה. דרך הבולענים הוא רומן ביכורים בשל, קולח וקצבי, המסופר מפיהן של שלוש דמויות. זוהי דרמה פסיכולוגית העוסקת בגיבוש הזהות, בפער בין הרצון להישמע ובין הקושי להקשיב, ובשתיקות שמחלחלות לאורך הדורות עד שהן מאיימות לבלוע הכול. מור פלד ילידת 1990, נולדה וגדלה בבאר שבע, למדה מדעי החיים באוניברסיטת בן־גוריון ועיצוב במכון הטכנולוגי חולון. הספר נכתב בהשראת סבה, שהיה מהנדס מחוז דרום במע״צ.
עלילת הספר העבריות כואבת מציגה אירועים וחומרים היסטוריים אמיתיים לצד מצבים מומצאים־בדיוניים. היא מתמקדת בדמותו הטרגית של הרקדן החידתי ברוך אגדתי. ולצדו דמויות משניות – סופרים, משוררים, ציריים, אספני אמנות, מבקרי אמנות ומוזיקה, שחקני ובמאי תיאטרון – שחיו ויצרו בתל אביב בשנות ה־20 וה־30 של המאה שעברה. כולם עסקו בחיפוש אחר מרכיבים של עבריוּת בתחומי התרבות השונים. העבריוּת נתפסה כתופעה המביאה לתמורה חילונית בתפיסה המסורתית של ה"יהדוּת" בתפוצות. זו נחשבה רחוקה הן פיזית, הן אינטלקטואלית, מייחודה של התרבות העברית המודרנית הנוצרת בארץ ישראל ובמיוחד בתל אביב.
הקרבה המקצועית והאישית של הדמויות מאפיינת טרגיוּת. היא משקפת את אכזבתם מהיחס שזכו לו מידי פוליטיקאים ומעמיתים למקצוע. תוכן השיחות שהם מנהלים בדיוניהן מבוסס על זיכרונות שכתבו ועל התבוננות חודרת ברישומים ובציורים בני התקופה תוך ניתוחם הצורני והאיקונוגרפי.
שתי גישות קוטביות מאפיינות את התקופה: מחד גיסא אינדיבידואליזם בורגני ומאידך גיסא קולקטיביזם. חלוצי. אגדתי, ממוביליה של הראשונה, מייצג את מאבק הדמויות היוצרות לשימוּר ההיבט האינדיבידואלי ביצירותיהם וכמו כן את כישלונם, בכניעתם לגישה השנייה שהייתה למקובלת ונחשבה "נכונה".
זהו ספר פרוזה שני של אליק מישורי , היסטוריון אמנות, מבקר וחוקר מקורות האמנות הישראלית וזיקתה למסורת היהודית ולמחשבה הציונית. בין ספריו: לפסל אומה בוריס שץ פוגש את מחמוד מוח'תאר (רסלינג, 2024); מ"אפקים חדשים" ל"רוח אחרת" : אמנות ישראלית 1988-1948 (רעננה : למדא – ההוצאה לאור של האוניברסיטה הפתוחה, 2019); Secularizing the Sacred: Aspects of Israeli Visual Culture (Brill, 2018)
המחיר שלנו:
67
₪
ניצולה יחידה מריטריט פסאודו־רוחני, שהתקיים בקיבוץ השוכן לחופו של הים התיכון, מנסה לברר למה דווקא היא נשארה בחיים בזמן שעשרות משתתפי הריטריט מתו בסוף היום. הבירור מתבצע באמצעות ליקוט קפדני של עובדות: חלקן קשורות לעברו של הכפר הפלסטיני שעל אדמותיו הוקם הקיבוץ לאחר מלחמת השחרור, חלקן קשורות לעברה של הניצולה וחלקן קשורות לריטריט , לגורו הידועה שהנחתה אותו ולמשתתפיו.
עובדה נתפרת לעובדה עד אשר נחשף מסמך נוקב ואמיץ על ישראל המדממת, על אשמה וריפוי, על הבטחה וכזב, על גורל ומציאוּת ועל משפחה וחִבְרות. ריטריט היא נובלה הנעה בטבעיות בין מחוזות הסוריאליזם והחלום ובין תהומות הפיכחון המואר עד כאב. זוהי יצירה הכתובה בווירטואוזיות פורצת גבולות; ארסית ונשכנית ובה בעת מרטיטה בכנותה, מצחיקה עד דמעות ובו בזמן רצינית עד מוות.
זהו ספרה הרביעי של ורד זינגר . קדמו לו: נעולה (כנרת־זמורה־דביר, 2018 ), עורכת מלווה (פרדס, 2021) ופומלו (פרדס, 2024).
המחיר שלנו:
70.40
₪