הפעם האחרונה שאני ופרונויה דיברנו באמת הייתה לפני כמה ימים. אבל עוד לפני שהשיחה התחילה יכולתי לראות שהעניין שלה דועך. המחשבות שלה נדדו ממני והלאה, והרגשתי דחף לרוץ אחריהן. אחריה. במקום זה נכנעתי לשקט שנפל עלינו, סמיך וצמיגי, כמעט מנחם בסופיות שלו. אל תוך השקט העמוק מיק ג'אגר שרבב לפתע את המילים All my love in vain, והסיבה היחידה שהבחנתי במיק הייתה שפרונויה קפצה במקומה וצחקקה בעצבנות, כמעט בבהלה נוכח המילים, ושברה את השתיקה שלנו כאילו בכלל לא הייתה סמיכה וכבדה אלא דווקא דקה ושברירית. משונה, איך אותו השקט בדיוק יכול ליפול כה שונה בטבעו על שני האנשים שחולקים בו. אדם מנסה להתכתב עם גרסה עתידית מאוחרת שלו, אך נענה בשתיקה. צעירה מתארת קשר זוגי קורס, במציאות שבה גם חוקי הטבע מתערערים ואיברים אנושיים מתחילים להתפרק. תרופה חדשה מציעה שיפור מפתיע במצבם הבריאותי של מתים טריים. סיפורי הקובץ ביוגרפיה של אבנים נעים בין מציאות יום־יומית מוכרת לבין עולמות הפועלים על פי חוקים אחרים. בין ריאליזם, ריאליזם מאגי ופנטזיה אורבנית, נבחנים בקולות סיפוריים מגוונים הרגעים שבהם המחיצה בין האישי לבין־אישי קורסת, ומנגנונים רגשיים נסתרים מתחילים לפעום ולפעול, לשבש ולתקן. אל מול התהוותן והתפרקותן של מערכות היחסים שלהם, מתמודדים גיבורי הספר מעל הכול עם הכמיהה הקדומה, הנואשת, לקשר. "אורטל פלדמן הוא שם דבר: כותב מוכשר של סיפורי מדע בדיוני מורכבים ומופרעים, אבל מוקפדים מבחינה סגנונית ותימאטית. קובץ הסיפורים שלו בהוצאת שתים הוא בשורה של ממש לחובבי הז'אנר." (איל חיות-מן, ישראל היום, 22.9.25) אורטל פלדמן חי על הציר הלינארי שבין ירושלים לרחובות, עם קפיצות לא־לינאריות למקומות קרים ורחוקים. מתכנת לעת מצוא, שען לעת צרה, וכותב ביתר העיתות. סיפוריו התפרסמו בעבר על במות מודפסות ומקוונות. זהו ספרו הראשון.
במוסד סגור יושב בתא מבודד איש הקורא לעצמו שלמה המלך ועושה הגהות למהדורה חדשה של שלושת ספריו – משלי, שיר השירים וקהלת. אחיו של אשמדאי מתאר באופן לא ריאליסטי את היום האחרון בחייו של האיש, היום שבו הוא חייב למנות לעצמו סוף-סוף יורש. אבל במקום לבחור באחד מבניו הרבים, הוא יושב ומגולל באוזניה של מלכת שבא – האישה היחידה שאהב מעודו – את סיפור חייו. בפירוט רב הוא מתאר לה את יחסיו הסבוכים עם אביו הנערץ והבלתי נסבל, עם אמו שהתעללה בו בילדותו, עם ילדיו הרבים מדי והמאכזבים ועם מי שהפך את חייו לסיוט – אשמדאי, השד שבו הוא נעזר לבניית בית המקדש ותוך כדי כך הפך לרעו האהוב.
אחיו של אשמדאי הוא ספר על זִקנה, על יחסי הורים וילדים, על מלכים ועל מלכוּת – אבל יותר מכול הוא סיפורו המרגש, ההזוי והמסויט של שלמה המלך – האיש הפרטי, כפי שחי אותו היום, בימינו אלה, במוסד סגור, "שלמה", שהוא לא בדיוק האיש מהתנ"ך .
אחיו של אשמדאי הוא רומן מצליף ועוקצני, מצחיק ופרוע, ובה בעת קודר והגותי. ביד בוטחת ומיומנת, פרי חוכמת חיים וחוכמת הספר, בורא בונה תירוש עולם הזוי ומבעית ששום קורא לא נשאר אדיש אליו.
זהו ספרו השביעי של בונה תירוש (יליד 1945). בין ספריו הקודמים: הבית (תמוז, 1975), דנה – פוטו-רומן (זמורה ביתן מודן, 1980), ברוך (עם עובד, 1994) וסיבוב שני (פרדס, 2022).
המחיר שלנו:
88
₪
איך מתמודדים עם עולם שנשבר? כשהבלתי סביר נעשה שגרתי והרגיל מרגיש כאבסורד, כיצד ניתן להתבונן בכנות במציאות שלנו כפי שהיא?
העולם שיש הוא קובץ סיפורים קצרים שחודרים ברגישות לעומקם של החיים, של מערכות יחסים, של אהבות ושל אובדנים. מתוך מבוכה אל מול העולם, גילי רומן כותב במבט צלול על אנשים שמלחמה עוברת דרכם וחושף את הפגיעות ואת היופי שבתוך ההישרדות.
בסיפור "ניקוי יבש" גבר אלמן נאחז בזיכרונה של אשתו דרך בגדיה, עד כי הגבול בין אבל לאובססיה מיטשטש; בסיפור "זה לא אמור להיות ככה" ארבע דמויות ישראליות זרות מתכנסות לשיחה תחת עץ כדי להבין איך ממשיכים לחיות עם פגיעה בלתי ישירה; ובסיפור "על הגריל" אם צעירה נסחפת למרדף אחר חטיף אהוב במטרה להגן על נפשו של בנה בשגרת מתקפות הטילים.
בספר תשעה־עשר סיפורים שהם רישום מדויק ומלא דמיון של חיי היום־יום כשהם נסדקים ונגלים במלוא עוצמתם. זהו ספר שמזמין לעצור, לנשום, להקשיב ולגלות את הפלא הקטן, השביר, של העולם שיש.
גילי רומן ניהל את בית הספר הבינלאומי בכפר הירוק ואת אגף אסטרטגיה של משרד החינוך וכיום עובד בקרן מנדל למנהיגות. במהלך המלחמה לקח חלק פעיל במאמץ לשחרור החטופים, בהם אחותו ירדן רומן, שנחטפה מקיבוץ בארי בשבעה באוקטובר וחזרה מהשבי ב־29 בנובמבר 2023.
העולם שיש הוא ספרו השני. קדם לו אחרון מסוגו (בהוצאת מעוף, 2021)
המחיר שלנו:
67
₪