משיחיות ויישוב ארץ ישראל - יד שניה

לספרים תולדות חיים משלהם. לאחר שיצאו מתחת מכבש הדפוס הם עושים את דרכם בעולם הרוח האנושית כאילו נועד להם גורל משלהם. אם זוהי שעת רצון, הם יכולים לעורר את נפש הדור ולשמש לו ביטוי לחוויית יסוד שלו.
בהופיעו כחמש־עשרה שנה לאחר תום מלחמת העולם השנייה זכה ספרו של ויליאם ל. שיירר, עלייתו ונפילתו של הרייך השלישי, לשעת כושר כזו. במשך חודשים מעטים נמכרו בארצות־הברית מיליון עותקים על אף היותו ספר כרסתני וכבד־תוכן. בתוך זמן קצר תורגם לשפות רבות, ולקורא העברי הוגש על־ידי הוצאת שוקן בשנת 1961, ומאז התפרסם במהדורות רבות.
ההיסטוריוגרפיה של תולדות זמננו הגיעה בעשרות השנים האחרונות לממדים עצומים, בין אלה ספרים מקיפים שיש בהם תפיסה כוללנית ומעין שלמות בהצגה ובניתוח ההיסטורי. ספרים אלה היו במרוצת הזמן לנכסי צאן ברזל של ההיסטוריוגרפיה הדנה בנאציזם ובמלחמת העולם השנייה וכן בשואה. חשיבותם אינה נפגמת כשהביקורת מגלה בהם טעויות ומן החסר, או אף כשהם טבועים בחותם השקפותיהם האישיות של המחברים.
שיירר מעיד על עצמו שהיה מודע לאפשרות ולצורך, ואפילו לחובתו המוסרית, לעסוק בתולדות הרייך השלישי. לא זו בלבד שהייתה לו גישה חופשית לכמות הגדולה של התיעוד ההיסטורי, אלא הוא, ששימש ככתב בברלין משנת 1926 עד שנת 1941, הספיק להכיר ולמד לשנוא את המשטר ואנשיו. וכך הוא אומר בהקדמה לספר:
"בעזרת המקורות שאין להם אח ודוגמה... ובעזרת זכרון החיים בגרמניה הנאצית, הופעתם, התנהגותם ואופיים של האנשים ששלטו בה, מעל כולם אדולף היטלר, (זיכרון) שעודנו רענן במוחי וברמ"ח איברי, החלטתי לנסות... להעלות על הנייר את תולדות עלייתו ונפילתו של הרייך השלישי."
 

קיומן של קבוצות מיעוט, וכן המתח והמאבקים בינן לבין אוכלוסיות הרוב, הינם עניין של קבע, שימיו כימי ההיסטוריה האנושית בכלל. אין תקופה היסטורית שלא היו בה מתחים מסוג זה ואין אזור בעולם שתושביו לא התנסו במאבקים כאלה. לכן, במבט ראשון מפתיע להיווכח, שרק לעיתים רחוקות טיפלו בכך היסטוריונים. רק לאחרונה, עם גיבושה של השקפת עולם הרואה בחיוב את הרב - תרבותיות בכל חברה אנושית, ועם גבור העניין של היסטוריונים בנושאים שאינם מגוייסים לחיזוקה של מדינת הלאום דווקא, הולך והופך תחום זה למרכזי. לפנינו חמישה עשר מאמרים שלוקטו ועובדו לפרסום בעקבות כנס של החברה ההיסטורית הישראלית ומרכז זלמן שזר. המאמרים שלפנינו פורשים משהו משלל האפשרויות הטמונות בחקר המיעוטים, הם מאפשרים הצצה אל עולמות נשכחים ואל מיגוון אנושי מרתק. הם רומזים על מציאותן של בעיות זהות מורכבות ולא מוכרות, ועל הקשיים החוזרים ומתגלעים של חיים הגונים בצוותא. הם מצביעים על תחום שרק מעט מאוד ממנו נחקר בינתיים, ומזמינים אותנו להמשיך ולעסוק בו, ואולי אף ליישם את מסקנותיו בשיגרת חיינו.