הנצרות ייחסה ליהודים וליהדות מקום מיוחד בחברה הנוצרית. העם היהודי מילא תפקידים מובהקים בחזיונות הנוצריים של תולדות הגאולה, החל בעם שקיבל מהאל את התנ"ך, דרך מי שהוציא מקרבו את ישו, גידלהו והואשם ברציחתו, וכלה במי שהמרת דתו תהיה אות לביאתו השנייה של ישו. הרעיון שהנצרות זקוקה ליהודים כדי למלא את התפקידים המיוחדים הללו תרם להישרדותו של המיעוט היהודי בעולם הנוצרי. 'כעיוור במראה' דן בתפיסות ובדימויים של היהודים והיהדות בהגות הנוצרית של ימי הביניים, מאוגוסטינוס (430 - 354) עד תומס אקווינס (225 ו1274 - ). הוא מתמקד ב"שיח" של הפרשנות ושל האידיאולוגיה בעולמה של הכנסייה הקתולית, ומשרטט את מגוון הגורמים שעיצבו דימוי חדש של היהודי, היהודי ההרמנויטי. אמנם, יהודי זה דומה דמיון מועט ליהודים בעת העתיקה ובימי הביניים, אך נודע לו תפקיד חשוב, והוא נחשב בעל אישיות מיוחדת ועוצמה מרשימה בתפיסת העולם של התקופה. 'כעיוור במראה' נחלק לארבעה חלקים: (א) "היסודות שהניח אוגוסטינוס", על מורשתו של אוגוסטינוס. (ב) "המורשת האוגוסטינית בראשית ימי הביניים", על יחסם ליהודים של גרגוריוס הגדול, איזידור מסביליה ואגוברד מליאון. (ג) "תפיסה מחודשת של חוסר האמונה היהודי", על השינויים שחלו בגישתם של הנוצרים אל היהודים במאה השתים - עשרה. (ד) "המנדיקנטים והיהודים - עיון חוזר", הסוקר את הגינוי של הספרות הרבנית במאה השלוש - עשרה ואת המיסיון כלפי יהודים של האחים המנדיקנטים. פרופ' ג'רמי כהן מלמד בחוג להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטת תל - אביב. בין ספריו: ,(1982) Jews the and Friars "Be Feritle and Increase, Fill the Earth and master It" (1989)
יהדות רוסיה שלפני מלחמת-העולם הראשונה, על ששת מיליוני נפשותיה, היתה המרכז העיקרי של החיים הרוחניים והחברתיים של העם היהודי. היה זה יישוב יהודי חפץ-חיים ושוקק חיים, רב און ומרץ, אולם ההסתה האנטישמית של הצוררים למיניהם, מדיניותה העוינת של ממשלת הצאר וחוקי ההפליה המרובים הצרו את צעדיו והכבידו על חייו. מצב זה הכריח את יהודי רוסיה לבקש בעלי-ברית במלחמתם על זכויותיהם ועל קיומם בקרב התנועה האופוזיציונית והמהפכנית על שלוחותיה השונות.האומנם מצאו בעלי ברית נאמנים בתנועות אלו ? שאלה זו נידונה בהרחבה בספר זה. מחבר הספר, ד"ר יצחק מאור, שחקר ודרש בעניין זה מקורות ראשונים, עדויות ספרותיות, ספרי-זכרונות, תעודות ומיסמכים, וכן הפך בעיתונות הבלתי-ליגאלית של התנועות המהפכניות והאופוזיציוניות ברוסיה הצארית, מבהיר, בלא משוא-פנים, את גישתם ויחסם של הליבראלים, הסוציאל-דימוקראטים (המנשביקים והבולשביקים) וה־ סוציאליסטים-ריבולוציונרים אל שאלת היהודים ברוסיה. מסגרתו הכרונולוגית של המחקר מקיפה את פרק הזמן משנת 1890 עד למלחמת־ העולם הראשונה (1914). לספר צורפו עשרה נספחים, מפתח שמות ומפתח עניינים מפורטים.
המחיר שלנו:
35
₪