על הממשל המדיני [מהדורה שלישית] - יד שניה

ברוכים הבאים לכדור הארץ! אם הגעתם לכוכב הלכת הזה, בוודאי כבר פגשתם את תושביו, המכונים בני אדם. בוודאי כבר הספקתם גם להבחין בפרט מעניין לגביהם: שום דבר שהם עושים לא הגיוני.
ולא מדובר רק בדברים הגדולים והרי־הגורל. קשה מאוד להבין אותם גם בחיי היום־יום שלהם. בני האדם אוכלים, במודע, דברים שמזיקים להם. הם מנסים באובססיביות להשיג חפצים שאינם קיימים במציאות. הם חיים על פי עקרונות מוסר ברורים וקשיחים, אבל לא מצליחים להסכים ביניהם מהם העקרונות האלה. הם סופרים כמעט הכל בכפולות של 10, אבל מונים את הזמן בכפולות של 7, 24, 60 או 365 ורבע. בקיצור, על פי כל הערכה אובייקטיבית, הם מוזרים מאוד.
ובכל זאת, יש סיבות לכך שבני האדם מתנהגים כפי שהם מתנהגים. הן אולי לא סיבות טובות, אבל הן סיבות שדורון פישלר יכול להסביר. אני יכול להסביר: מדריך למבקר בכדור הארץ הוא ספר חובה לכל תייר בכוכב הלכת הזה, המבקש להבין את תושביו. גם תושבי קבע על הכדור ימצאו בספר עניין לא מבוטל.

האם העובדה, שהמונחים "יצר" (מיני) ו"יצירה" (רוחנית) גזורים מאותו שורש, מקפלת בתוכה תפיסת מיניות ייחודית, השונה במהותה מזו השלטת בתרבות המערבית? מרדכי רוטנברג פיתח בספריו גישה דיאלוגית לחקר היחס בין הפסיכולוגיה והדת. על - סמך ניתוח מקורות מהמסורת היהודית הוא טוען, שמתוך הקשר הסמנטי בין יצר ליצירה, משתקף מודל מורחב של מיניות, שעל - פיו דחף היצר הפיסיולוגי כולל ומזין את אנרגית היצירה הרוחנית. לדעת רוטנברג, נעות המהפכות המיניות במערב בתנודת מטוטלת מדיכוי לביטוי, משום שהן מעוגנות בתפיסת השניות היוונית - נוצרית, המפרידה בין גוף לנפש. לעומתן פועלת המערכת ההוליסטית היהודית של ה"יצר - יצירה" כרצף, הכולל גם אפשרות שווה לכל נפש לחוות ריגושי - שיא של דבקות אקסטטית רוחנית אותם חש בדרך כלל רק האמן. היצר, המציג מודל אלטרנטיבי לתפיסת המיניות הביולוגית הצרה השלטת במערב, מראה גם כיצד דפוסי התקשורת הרומנטיים והשוויוניים, הגלומים ברצף יצר - יצירה, עשויים להתמודד עם בעיות האלימות וההטרדה האופפים את יחסי המין והיחסים בין המינים במערב בעידן האיידס. מרדכי רוטנברג משמש כפרופסור בבית הספר לעבודה סוציאלית באוניברסיטה העברית בירושלים, שם הוא מלמד וחוקר את השפעת הדת על הפסיכולוגיה של חיי היומיום. הוא שימש כיועץ מומחה לפסיכולוגיה בין - תרבותית בארצות שונות בעולם. בין ספריו: 'קללה וסטיה', 'שבעים פנים לחיים' ו'פרד"ס הנפש'. ספרו, 'קיום בסוד הצמצום', זכה בפרס ירושלים למחשבת ישראל.

"השכל הישר הוא הדבר שנפל בחלקם של בני־האדם במידה שווה ביותר; שהרי כל אחד חושב שהוא מחונן בו במידה גדולה כל־כך, עד שאפילו האנשים שקשה ביותר לספק את דרישותיהם בכל דבר אחר, אין דרכם לרצות ממנו מנה יפה יותר מזו שכבר היא נמצאת בידם...
מאחר שהיינו כולנו ילדים קודם שנעשינו אנשים, ומאחר שבמשך זמן מרובה הדריכונו נטיותינו ומורינו, וגם התנגדו לעתים קרובות אלה לאלה, ולא תמיד יעצונו... את העצה הנבונה ביותר, על־כן כמעט מן הנמנע הוא שיהיו משפטינו מזוקקים ומוצקים באותה מידה שצריכים היו להיות אילו היינו יכולים להשתמש בשכלנו שימוש שלם מיום הולדנו, ואילו היינו שומעים תמיד אך ורק בקולו."
'על המיתודה', חלק א
"מעין מתגבר של מחשבות פוריות ואינו דומה מי שקורא בו מאה פעם למי שקורא בו מאה פעמים ואחת."
ח"י רות, 'מורה דרך בפילוסופיה החדשה'
דיקרט מאמין בכוחו. הוא יהיה האדריכל אשר יקים את בניין המדע בעזרת תבונתו. הערצה זו של המחשבה היא שעשתה את דיקרט ל'אביה של הפילוסופיה החדשה'. הוא לא התכוון ליישר 'רחובות מעוקמים ובלתי־שווים' שסללו אחרים לפניו, הוא התחיל בניין חדש ומתוכנן מיסודו...
דיקרט מכריז על שלטון בלתי־מוגבל של השכל. אך לשם כך הכרח הוא שהחוקר ישתמש בכלי כל־יכול זה שבידנו בתבונה קפדנית."
ש"ה ברגמן, 'תולדות הפילוסופיה החדשה'