מהי שחיתות פוליטית ומהן הסיבות לכך שעובדי ציבור מנצלים לרעה את סמכותם לקידום ענייניהם אישיים? האם כל דפוס פוליטי מושחת פוגע בהכרח בדמוקרטיה? כיצד מודדים את מצב השחיתות בשלטון? האם ישראל מדינה מושחתת? האם השחיתות בה חמורה מזו שבמדינות אחרות? האם המאבק לצמצום השחיתות בישראל מנוהל באפקטיביות? ההגדרה המקובלת לשחיתות פוליטית היא שימוש בלתי הולם בתפקיד ציבורי כדי לקדם אינטרסים פרטיים של עובד ציבור, אבל אמות המידה שיש לאמץ כדי לקבוע אם דפוס מסוים הוא מושחת שנויות במחלוקת.
המחקר המתפרסם כאן על שחיתות פוליטית - הראשון מסוגו בישראל - מבוסס על עשרות ראיונות ופסקי דין, מאות קטעי עיתונות, דוחות ביקורת המדינה, סקרים וספרות משנית מגוונת. בשלושת החלקים של המחקר מבהיר המחבר, דורון נבות, מהי שחיתות פוליטית ומספק הסברים להתפתחותה. הוא אף מסביר את השינויים בממדי השחיתות בישראל ומציג המלצות לדרכים לצמצומה ולמניעת היווצרותה בעתיד. במסע שראשיתו בתוקידידס, בן המאה החמישית לפנה"ס, וסופו בשלהי המאה העשרים, נחשף הקשר בין פיתוי בתולה, מתן שלמונים לשופטים והשחתת הפוליטיקה; בין כיבושים צבאיים, תאוות בצע ונאמנות לחברים; בין בעלי הון, מהגרים המפלסים את דרכם בארץ חדשה, קבלנים המקדמים את ענייניהם האישיים ועובדי ציבור המבקשים להפיק תועלת אישית באמצעות שימוש פסול בכוח השלטוני.
בכרך הראשון שלפניכם נפרשׂת המסגרת המושגית. המחבר דן במשמעויות ובהגדרות המגוונות שקיבלו המונחים 'שחיתות' ו'שחיתות פוליטית' במרוצת הדורות ובהסברים הבולטים ביותר שניתנו לתופעה.