הדיווחים על אירועי האלימות בקישינב באפריל 1903, בשלהי עידן הצאר ברוסיה, היו כה מטלטלים עד שאחד ההיסטוריונים יגדיר אותם לימים "לא פחות מאב טיפוס לשואה עצמה". בתוך שלושה ימים נרצחו 49 יהודים, 600 נאנסו או נפצעו ויותר מאלף בתים וחנויות נפגעו או נהרסו כליל. תיאור אירועי האלימות לפרטי פרטים בעיתונות המערבית, ובעיקר בעיתונות האמריקאית הסנסציונית, החריד את הדמיון של המונים בעולם, ועד מהרה הוגדרו האירועים "פוגרום". מקורה של המילה ברוסית, אך היא חדרה מאז אל העגה הבין־לאומית כביטוי לפרעות נגד יהודים משחר ההיסטוריה. קשה להפריז בהשפעת הדיווחים על הפוגרום על התפתחותה של התנועה הציונית. עם זאת, הם תרמו גם להפצה של "הפרוטוקולים של זקני ציון" בעולם מצד אחד, ומצד אחר ביטויי הזעזוע של יהודי ארצות הברית ממה שקרה הביאו גם להעלאת המודעות באמריקה ללינצ'ים שבוצעו נגד אפרו־אמריקאים ולצורך בהגנה על מיעוטים. ההיסטוריון הנודע סטיבן ג' זיפרשטיין אסף ראיות חדשות ברוסיה, בישראל ובאירופה, ובעזרתן הוא הצליח לשחזר את מה שבאמת קרה בקישינב וגם את הפעילות של חיים נחמן ביאליק, שנשלח לקישינב כדי לכתוב דו"ח על מה שאירע. אמנם ביאליק התוודע לעדויות על הגנה עצמית, אך הוא בחר להתעלם מהן ולכתוב בתגובה את השיר "עַל הַשְּׁחִיטָה"; השיר הדגיש את חוסר האונים של היהודים. לפנינו אפוא מסמך היסטורי מרתק שנקרא בנשימה עצורה ומספק לקורא מסקנות היסטוריות מקוריות על אירוע שמתברר כי הובן לא כהלכה ובהקשרים רבים תרם לעיצובה של המאה ה־20 . הקריאה בספר לאחר 7 באוקטובר 2023 מעניקה לקורא הישראלי ממד היסטורי מצמרר וייחודי. סטיבן ג' זיפרשטיין הוא פרופסור להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטת סטנפורד. הוא פרסם ספרים ןמאמרים רבים בבימות אקדמיות ובעיתונים הנחשבים בעולם, והוא גם אחד מעורכי הסדרה "Jewish Life" של אוניברסיטת ייל. פוגרום זכה לחוות דעת נלהבות והוגדר בניו יורק טיימס "עבודת מופת ספרותית".
מחבר/ת
סטיבן ג' זיפרשטיין
עורכים: בעז נוימן, רוני רצ`קובסקי וגלילי שחר מפגש בין ההיסטוריה הגרמנית המודרנית להיסטוריה היהודית ואף הארץ–ישראלית הוא ללא ספק דרמטי וטעון. שואת היהודים במלחמת העולם השנייה היא ציון דרך מכריע שחרץ את גורלו הטרגי של המפגש הזה. ואולם עלינו לזכור כי עוד טרם השואה נפגשו יהודים וגרמנים בצמתים שאי אפשר, ואל לנו, להתעלם מהם: האמנציפציה שניתנה ליהודים במאה התשע עשרה במדינות הגרמניות וברייך השני; שגשוגן של קהילות ישראל בגרמניה עד שנות העשרים של המאה העשרים; הרעיון והמעשה הציוניים, שצמחו במידה רבה מן השפה וה"רוח" הגרמניות; ההשפעה הגדולה ולעתים המכרעת של היהודים על ההיסטוריה של גרמניה, וההשפעה הגרמנית על אופיו ובניינו של העם היהודי בכלל ועל היישוב בארץ ישראל בפרט. בהיסטוריה בלא נחת קובצו מאמרים פרי מחקריהם של חוקרים צעירים, דור חדש של חוקרים בתחום, המבטאים כל אחת ואחד את האפשרויות הרבות והמגוונות לכתיבת ה"היסטוריה בלא נחת", המפגישה את גרמניה והגרמנים עם היהודים וארץ ישראל. במעשה זה הם אף מעמידים תמונת מצב של המחקר ההיסטורי המקורי בישראל. המאמרים המובאים בספר נכתבו לכבוד פרופ' שולמית וולקוב מהחוג להיסטוריה באוניברסיטת תל אביב. שולמית וולקוב העמידה שורה ארוכה של היסטוריונים, למעשה שני דורות, ואלה מציגים כאן מפרי מחקריהם. המאמרים מעידים על שיעור קומתה והשפעתה של המורה על תלמידיה ותלמידותיה הרבים.
המחיר שלנו:
35
₪