מחשבות על קולנוע - יד שניה

כתבים רדודים ועילגים שניזונים ממסרונים ומפרסמים “סקופים“ מופרכים; שדרי רדיו צעקנים שמתווכחים בשפת ביבים; מגישים חסרי ידע שמנסים לשדר שחייה ואתלטיקה ומייצרים טעויות מביכות; פרשנים שמקשקשים בלי הפסקה ונוזפים בטובי המאמנים והשחקנים בעולם; עיתונאים שמכתירים באובססיביות כל ידיעה אלמנטרית כ“פרסום ראשון“ ו“בלעדי“ במקום לערוך תחקירים ולחשוף שערוריות; בעלי ערוצים שמועלים בתפקידם עבור זכויות שידור; עורכי מהדורות שמתבטלים בפני מקורות מימון ונותני חסויות – זוהי רשימה חלקית בלבד של תחלואי תקשורת הספורט בישראל בעידן הנוכחי.
בספר שלפניכם תמצאו סקירה נרחבת של כל התחלואים האלה ורבים אחרים, בליווי מבחר דוגמאות, חלקן משעשעות, חלקן עגומות וחלקן יותירו אתכם פעורי פה.

"שמי דניאל פרל... אבי יהודי. אמי יהודייה. אני יהודי... מצד אבי אני בא ממשפחה של ציונים... משפחתי דבקה ביהדות; ערכנו ביקורים משפחתיים רבים בישראל; בעיר בני - ברק, בישראל, יש רחוב על שם סבו של אבי..." דניאל פרל, כתב ה'וול סטריט ג'ורנל', נרצח באכזריות ב - 31 בינואר 2002 לאחר שנחטף שמונה ימים קזדם לכן בידי קבוצה של "מטורפי אל" בקראצ'י. אלה היו ככל הנראה מילותיו האחרונות, כפי שנשמעו על גבי קלטת הווידיאו המתעדת את מותו שנשלחה למערכות העיתונים בעולם והופצה באינטרנט. כשהוא רדוף על ידי תמונות הרצח האכזרי הזה, החליט ברנאר - אנרי לוי, האינטלקטואל הצרפתי - היהודי הנודע, לחקור את הפרשה ולצעוד בעקבותיהם של דניאל פרל ושל רוצחו עומר שייח'. החקירה ארכה שנה והובילה אותו מקראצ'י לקנדהאר, מסראייבו לניו דלהי, מאיסלאמאבאד לוושינגטון, ללונדון ושוב לקראצ'י. מי באמת הרג את דניאל פרל? מדוע נרצח ומה הספיק לגלות לפני מותו? מאחורי שאלות אלו צפות ועולות גם שאלות אחרות על אודות העולם שבו התאפשר מותו הנורא של פרל: מי הן אותן רוחות רעות חדשות שחושבות שהכול מותר, לא עוד בגלל שאלוהים אינו קיים, אלא דווקא בגלל שהוא קיים, ושהקיום הזה מעביר אותן על דעתן? האם אכן לפנינו התנגשות בין תרבויות או לא, איסלאם אחד או שניים? האם רוח מסעי הצלב והמאבק ב'ציר הרשע' הם התגובה הראויה? האם צריך להשלים עם כישלון האוניברסליות, עם הרצון לנקמה כלל - עולמית? ברנאר - אנרי לוי, פילוסוף, סופר ועיתונאי יצא לחקור את נבכי הפלנטה האיסלאמיסטית. ספרו מציע לנו תמונה מודרנית של הרוע, מפה עדכנית של הגיהנום החרישי הזה, הגדוש מקוללים חיים, שבו נרקחות האפוקליפסות הבאות שלנו. מי הרג את דניאל פרל? הפך עם צאתו לאור לרב מכר ענק בצרפת ובארצות הברית. הספר זכה בפרס 'ספר העיון הטוב לשנת 2003' של ה - Publishers Weekly.

בעבור חלק גדול מהציבור החילוני נשים חרדיות הן בבחינת חידה מוחלטת. הן מסקרנות חילונים וליברלים, אולי בעיקר נשים, שמתקשים להבין אותן: הן נתפסות גם כקורבנות של חברה דתית אולטרה־שמרנית וגם כקטליזטור לשינוי חברתי־פוליטי בתוך המגזר החרדי עצמו. אז מה באמת קורה שם מעבר למחיצה המפרידה בין נשים לגברים בציבור החרדי? מדוע נשים מופנות לחלקו האחורי של האוטובוס? ממתי חופי רחצה בהפרדה נעשו מובנים מאליהם כל כך? מה הם המנגנונים החברתיים והפוליטיים שבגללם יש החמרה בתקנות הצניעות עד כדי מחיקה של תמונות ושמות של נשים משלטי פרסום? למה הן משתפות פעולה עם הדרתן מהמרחב הציבורי וממוקדי כוח? והאם יש נושאים (דוגמת פגיעות מיניות) שמקוממים אותן והן מוכנות להיאבק עליהם? 

המורכבות החברתית־פוליטית של הנשים החרדיות לא פשוטה לפענוח. דת, במיוחד במופע הפונדמנטליסטי שלה, נוטה לטשטש ולהסוות הפעלה של מנגנוני כוח וכפייה כלפי נשים ולשווק אותם לציבור כתגובה הולמת לצרכים דתיים. האומנם אלה הצרכים הדתיים גרידא שקובעים את הקוד החברתי ואת יחסי המגדר בתוך הציבור החרדי? הרי המאבק על הזהות הקולקטיבית של החרדיות מתנהל בזירה פוליטית תוססת ובהקשרים של יחסי כוח.

באסופת מאמרים זו מובאים ממצאים של חוקרות.ים מתחומי המשפט ומדעי החברה, שדנו וניתחו אירועים בולטים ומגמות עכשוויות המקובלות בציבור הנשים החרדיות בישראל. נוסף על כך ערכנו סקר בקרב חרדיות כדי לברר את העמדות שלהן בנושאים מהותיים הנוגעים לעתיד המדינה וגם כדי להבין כיצד הן עצמן תופסות את יחסי הכוחות בין נשים וגברים בציבור החרדי.