אישיותו של א“ד גורדון, שהפך לאגדה עוד בחייו, הייתה ממגנטת, ורבים מבני דורו, צעירים ובני נוער, ביקשו להתקרב אליו. מבחינתם הוא היה מופת לכוח רצון, למימוש עצמי ולחיבור עמוק אל העם היהודי ואל ארץ–ישראל. אף על פי שלא כולם הבינו את הגותו, המגע עימו היה מקור לעידוד ולהשראה. מאז מותו של א“ד גורדון, נכתבו ספרים אחדים המנסים להנגיש לציבור את הגותו, אבל הספר הזה אינו אחד מהם. אין בו כל כוונה לבאר והוא גם אינו ביוגרפיה. סיפור חיים הוא קודם כול סיפור, וככזה הוא מנסה להיות תחליף למגע אישי עם אדם יוצא דופן, מורה רוחני משכמו ומעלה, אשר ליחו לא נס, ועד היום מצויים בינינו צעירים וצעירות השואבים ממנו השראה. גלילה רון–פדר-עמית התוודעה לא"ד גורדון באמצעות מתנדבי ´השומר החדש´, אשר כמו קבוצות רבות נוספות, לומדים את משנתו. להפתעתה גילתה שכל מה שידעה עליו מפי השמועה אינו נכון. הוא לא היה "סוציאליסט" והוא מחה נגד חגיגות האחד במאי, הוא לא היה מאבות התנועה הקיבוצית, אלא שאף לקהילות המאפשרות מימוש עצמי של כל יחיד. הוא לא ייסד את "דת העבודה", אלא התנגד למושג הזה שנקשר בשמו. הוא היה בעל תודעה יהודית חזקה וקשר עז לספרות ולמסורת היהודית. הספר העורג מלווה את א"ד גורדון מילדותו ועד יומו האחרון, והוא מצטרף לסיפורי החיים שכתבה גלילה רון–פדר-עמית, ביניהם: ´בעוז ובהדר´ - סיפור חייו של מנחם בגין, ´אומרים אהבה יש´ - סיפור חייו של חיים נחמן ביאליק ו´באור ובסתר´ - סיפור חייו של זאב ז´בוטינסקי.
מחבר/ת
גלילה רון פדר-עמית
"טרנטינו כותב על קולנוע כמו שהוא עושה קולנוע"הניו יורק טיימס
בתחילת שנות התשעים סומן קוונטין טרנטינו כהבטחה הגדולה של הוליווד, וכיום הוא כבר נחשב לגדול במאי הקולנוע של תקופתו. בזכות סרטי מופת פורצי דרך, שהפכו לנכסי צאן ברזל של הקולנוע האמריקאי – ובהם "כלבי אשמורת", "ספרות זולה", "להרוג את ביל" ו"ממזרים חסרי כבוד" – זכה טרנטינו למעמד איקוני, וקנה לו מיליוני מעריצים ברחבי העולם.
אך עוד לפני שנעשה לקולנוען מחונן, היה טרנטינו צופה נלהב, מהסוג שמכיר כל סרט וכל שחקן, ויודע לדקלם סצנות שלמות בעל פה. הרבה בזכות אמו, שלקחה אותו לקולנוע כבר מגיל שמונה – ולא רק לסרטי ילדים – נחשף קוונטין הצעיר לקלאסיקות הגדולות של שנות השישים והשבעים, כמו גם לסרטים הגרועים של התקופה, שמהם למד לא פחות. השפעתם של כל אלה ניכרת ביצירות המקוריות שביים בבגרותו.
במחשבות על קולנוע , טרנטינו משתף אותנו בחוויותיו כצופה, מציג תובנות מרתקות על השינויים שעבר הקולנוע האמריקאי ביובל האחרון, מספק מעט רכילות הוליוודית, ובעיקר מזכיר לנו למה אנחנו כל כך אוהבים אותו. כל מי שיקרא בספר ירגיש מיד כאילו הוא יושב עם טרנטינו על כוס בירה, בבר שכונתי בתל אביב או ניו יורק, ומנהל איתו שיחה על הדבר האהוב עליו ביותר בעולם.
מחשבות על קולנוע לא דומה לשום ספר שקראתם – על קולנוע או בכלל. הוא הפך עם צאתו לרב מכר ענקי ולשיחת היום של כל חובבי הקולנוע בעולם.
"חגיגה צרופה"הטיימס
המחיר שלנו:
49
₪
כתבים רדודים ועילגים שניזונים ממסרונים ומפרסמים “סקופים“ מופרכים; שדרי רדיו צעקנים שמתווכחים בשפת ביבים; מגישים חסרי ידע שמנסים לשדר שחייה ואתלטיקה ומייצרים טעויות מביכות; פרשנים שמקשקשים בלי הפסקה ונוזפים בטובי המאמנים והשחקנים בעולם; עיתונאים שמכתירים באובססיביות כל ידיעה אלמנטרית כ“פרסום ראשון“ ו“בלעדי“ במקום לערוך תחקירים ולחשוף שערוריות; בעלי ערוצים שמועלים בתפקידם עבור זכויות שידור; עורכי מהדורות שמתבטלים בפני מקורות מימון ונותני חסויות – זוהי רשימה חלקית בלבד של תחלואי תקשורת הספורט בישראל בעידן הנוכחי.
המחיר שלנו:
45
₪
בהשפעת גל "מחאות הפייסבוק" בעשור השני של המאה ה-21, הציב פוסט אנונימי, שהתפרסם בפייסבוק בבחירות 2013, דרישה של נשים חרדיות לייצוג במפלגות החרדיות. הפוסט פרץ את סכר השתיקה וחולל לראשונה בישראל מאבק של נשים חרדיות לייצוג פוליטי.
איך צומחת מחאה דמוקרטית-פמיניסטית במהותה בחברה השוללת את ערכי הדמוקרטיה? בחברה פטריארכלית, שהפרדה בין גברים ונשים היא ערך מרכזי המגדיר את זהותה ואת אורחות חייה של האישה, בחברה שבה "פמיניזם" היא מילת גנאי? בחברה שבה המשפט "כל כבודה בת מלך פנימה" מאומץ כקוד צניעות וכהצדקה להדרת נשים מהמרחב הציבורי? בחברה שבה הממסד שולט על אמצעי התקשורת שממנו מודרות הנשים?
סיפור מאבקן של נשים חרדיות פורצות דרך עומד במרכזו של ספר זה. נשים אמיצות ומרתקות, שהשמיעו את קולן וסדקו את חומת השתיקה סביב אפלייתן. נשים הנאבקות למימוש זכותן האזרחית להיבחר ונגד הדרתן מהשיח הציבורי, מהעשייה הפוליטית וממוקדי הכוח בחברה החרדית. הספר אוצר בתוכו סיפור על נחישות ומנהיגות של קומץ נשים חרדיות, שאימצו את האינטרנט ואת הרשת החברתית פייסבוק כדי לעקוף את הדרתן מהתקשורת החרדית הממסדית. נשים שהיה בהן העוז לנסות לחולל שינוי למרות ההתנגדות הפנים-חרדית והמחירים האישיים הכבדים הכרוכים בכך.
הספר בוחן את היוזמות השונות במאבק לייצוג פוליטי במערכות הבחירות בשנים 2013 ו-2015 ובמרכזן – מחאת הפייסבוק של "לא נבחרות לא בוחרות" וייסודן של שתי מפלגות נשים חרדיות. הוא מתמקד בשיח התקשורתי, ובה בעת משרטט את תהליך התהוותה של מנהיגות פוליטית של נשים חרדיות. מתוקף הדרישה לייצוג פוליטי, התמודדו הנשים עם אימוץ רעיונות פמיניסטיים-ליברליים הסותרים את זהותן החרדית. פעילותן הניחה את התשתית הראשונית לצמיחתו של פמיניזם חרדי.
ד"ר אורלי צרפתי היא חוקרת תקשורת, ומרצה בכירה במכללה האקדמית עמק יזרעאל. עיקר מחקרה מתמקד באמצעי התקשורת בחברה החרדית, בתקשורת ומגדר ובתקשורת ומחאה. ספרה מאוסלו עד ההתנתקות – המאבק על ארץ ישראל השלמה בעיתוני חב"ד ראה אור בהוצאת הספרייה הציונית ואוניברסיטת ת"א. מייסדת ועורכת (שותפה) של "מגדר – כתב עת אקדמי ופמיניזם".
המחיר שלנו:
40
₪