נטע לא מתה - מיכל קרייטלר

אישה עם שמשייה הוא ממואר אישי ותיאטרוני מאת המחזאית והבמאית חגית רכבי ניקוליבסקי, מסע אל שורשי הדמיון שעיצבו את זהותה כיוצרת שהלכה שבי כילדה אחר שיריה של קדיה מולודובסקי, ולמדה בדרך רצופת אתגרים, מהמורות והצלחות, כיצד לנתב את משנתה האמנותית אל מול המציאות המורכבת. לאחר כחמישים שנה של עשייה בימתית, היא פורשת סיפור חיים השופך אור על תחום שמדובר בו מעט מדי. בעירוב של נוסטלגיה אוטוביוגרפית והתבוננות מקצועית ומפוכחת, מתארת היוצרת את האופן שבו תיאטרון הוא בעל השפעה כבירה על האינדיבידואל ועל החברה גם יחד. דרך תחנות תיאטרליות – מאז השתתפה כסטודנטית בקורוס של שלמה המלך ושלמי הסנדלר, דרך בחירתה בשמשיית הבימוי בתיאטרון אורנה פורת, שבו יצרה ואותו ניהלה אמנותית, ועד העלאת מחזותיה בבימויה בתיאטרון הרפרטוארי ובפרינג' – מציע הממואר זיכרונות מהצגות, תהליכי כתיבה ובימוי, רישומים פיוטיים, וידויים, וגם תובנות בנושאים מהותיים כגון הסטיגמה המזלזלת כלפי הצגות לילדים, מעמדן של במאיות ומחזאיות, הקונפליקט היהודי-פלסטיני בתיאטרון, ומאבק לאמת אמנותית אל מול מסחריות הכרחית. כל אלו נמסרים בנימה אישית ונוגעת ללב, ורצופים בדמויות בלתי נשכחות מהווי התיאטרון המקומי.

חגית רכבי ניקוליבסקי כתבה וביימה עשרות מחזות לילדים, לנוער ולמבוגרים. שימשה כמנהלת כללית ואמנותית של תיאטרון אורנה פורת, ממייסדי אסיטג' ישראל ויו"ר הארגון כחמש-עשרה שנה. כלת פרס רוזנבלום של עיריית תל אביב ופרס מפעל חיים של אסיטג' על יצירתה, פועלה ותרומתה לתיאטרון הילדים בארץ.

הם לא ברחו מהעולם, הם החליטו להמציא אותו מחדש.

קבוצה קטנה של ישראלים עוזבת הכול: משפחות, זהויות, עבר טעון מדי. הם טסים אל כפר נטוש בלב אוסטרליה, מקום שבו אין חוק מלבד זה שהם יכתבו בעצמם. שם, הרחק מעין הציבור וממולדת מדממת, הם מקימים ניסוי מסוכן: חברת מופת. בלי שחיתות. בלי אלימות. בלי שקרים ישנים. סדר חדש, נקי, רציונלי. לפחות על הנייר.

בראש הקבוצה עומד אדם, לא נביא ולא אידיאולוג, רק אדם שמנסה למלא חלל. נכדהּ של ניצולת שואה, הנושא עמו צוואה שאינה מרפה: לא עוד הישרדות, כי אם תיקון. אך ככל שהימים חולפים, מתברר שהשאלה האמיתית אינה איך בונים חברה, אלא מי אנחנו כשאין לנו לאן לברוח.

החוקים הראשונים נכתבים בהתלהבות. אחריהם נפערים הסדקים: מאבקי כוח שקטים, אהבות מסוכנות, סודות שנחשפים. העבר, האישי והלאומי, מסרב להישאר מאחור. זיכרונות, טראומות, ואירועי שבעה באוקטובר חודרים אל לב הקהילה ומערערים כל מוסכמה. גם הטבע האוסטרלי, פראי ובלתי מתפשר, מזכיר להם שאין שליטה מוחלטת.

אט־אט, הניסוי הופך למבחן קיצון. לא רק של רעיון, אלא של בני אדם המבקשים אחר תיקון, משמעות ותקווה. מי קובע? מי מקריב? ומה קורה כשהחזון מתחיל לדרוש מחיר?

זמן מופת הוא רומן דרמטי ומטלטל על אוטופיה במבחן המציאות, על הקו הדק שבין חלום להגשמה, ועל השאלה שמסרבת להיעלם: האם אפשר לבנות עולם צודק – בלי ליפול בדרך?

ישי סנדק הוא בוגר לימודי תסריטאות וסדנאות כתיבה מקומיות ובינלאומיות. סיפורים קצרים ושירים מפרי עטו פורסמו באנתולוגיות וזכו בפרסים. זמן מופת הוא ספר ביכוריו.