ימי האהבה שלנו - איימי נף

לאוקיפה וקלייטופון הוא מפסגות הרומן היווני העתיק ואחד מחמישה בלבד ששרדו בשלמותם. כדרכו של הז׳אנר הוא עוסק בזוג אוהבים שאהבתם סוחפת אותם אל מסע הרפתקאות חובק ימים וארצות. קלייטופון, בן טובים מִצּוֹר, מתאהב בבת דודו היפהפייה לאוקיפה שמתארחת בביתו כפליטת מלחמה. אלא שקלייטופון מאורס לאחרת. האוהבים בורחים כדי לממש את אהבתם ובדרך נקלעים לסדרה ארוכה של תקלות ומבחנים. במהלך נדודיהם בחלקה המזרחי, הדובר יוונית של האימפריה הרומית – המרחב המוכר לנו שכולל את ערי החוף של טורקיה, לבנון, ארץ ישראל, סיני ומצרים – הם נופלים קורבן לקנוניות, לאיתני הטבע, לטעויות בזיהוי ולפרצי אלימות. מעבר לכל פינה אורב להם הכוח הקוסמי של המקריות – המזל – עם אתגר חדש לאהבתם.

הסיפור מסופר בגוף ראשון מפי קלייטופון, מספר מאוהב, מעורב, ראוותני, נוטה להשתפכויות. הוא מגולל את סיפורו האישי הכאוטי ושוזר בו הגיגים בשלל נושאים שהעסיקו את תקופתו: אילו כוחות מתערבים במציאות שלנו, מהם המנגנונים שמפעילים את הרגשות שלנו, תיאורים של בעלי חיים ואנשים אקזוטיים, היתרונות והחסרונות של אהבה חד־מינית, אמות מידה כפולות, האופן שבו חלומות, סיפורים וטקסים מעצבים התנהגויות ועוד ועוד.

על המחבר אכילס טטיוס איננו יודעים שום דבר ודאי, אך ניתן לשער שחי במאה השנייה, כנראה באלכסנדריה, והיה חלק מפריחת התרבות היוונית תחת האימפריה הרומית, הידועה כתנועה הסופיסטית השנייה.

דַּבֵּר, זיכרון מחזיק פרקי זיכרונות של ולדימיר נבוקוב, מגדולי הסופרים במאה העשרים. נבוקוב שב בו אל ילדוּתו ואל חייו הבוגרים, אל חיי המשפחה, הכתיבה וההגירה, ומעצב את קורותיהן לכדי יצירת מופת אוטוביוגרפית, הנוגעת בחוויית החיים ובזיכרון המכונן אותה. כיום נחשב דַּבֵּר, זיכרון על ידי רבים לא רק לאחד מספריו האהובים ביותר של נבוקוב, אלא לפסגת יצירתו.

תרגום חדש זה, לפי המהדורה המורחבת של הספר שראתה אור ב־1999, כולל – לראשונה בעברית – את פרק הסיום, "הפרק השישה־עשר", שנגנז מטעמים עלומים ודבר קיומו היה במשך שנים רבות בחזקת שמועה בלבד. המתרגמת לאה דובב הוסיפה לספר הערות והקדמה מאירת עיניים, המתייחסת לשינויים בפרשנות יצירתו של נבוקוב עם השנים.