ההסטוריה מתחילה בשומר - יד שניה

מלחמת האזרחים האמריקנית, שהתחוללה בארצות-הברית בשנות ה-60 של המאה ה-19, נחשבה במשך זמן רב עניין אמריקני פנימי שחשיבותו איננה חורגת מעבר לגבולות ארצות-הברית. הפילדמרשל הפרוסי פון-מולטקא (הזקן) העיר, בשנות ה-70 של המאה ה-19, כי אין הוא רואה כל טעם בלימוד לקחי מלחמת האזרחים האמריקנית מהיותה 'מלחמה בין שני אספסופים חמושים'. דעה זו הייתה נחלתם של רבים באירופה באותה תקופה. אולם עם חלוף השנים הוברר כי השקפה זו הייתה מוטעית; והמלחמה זכתה, בין היתר, לתואר המלחמה ה'מודרנית' הראשונה, מלחמה שאילו היו לקחיה נלמדים כהלכה, ייתכן כי דם רב, שנשפך במלחמות שהתרחשו אחריה, היה נחסך. המוסקט מחורק-הקנה, רובה המחסנית נטען-הבריח, הרכבת, הכדור הפורח, ספינת הקיטור המשוריינת, הצוללת, ההליוגרף, מלחמת חפירות - כל אלה ואחרים ראו שימוש ראשון או נרחב במלחמת האזרחים האמריקנית. כמו כן הייתה זו המלחמה הראשונה שזכתה לסיקור נרחב למדי ומדויק בתמונות. עד כה לא יצא לאור בעברית שום ספר המוקדש כולו למלחמת האזרחים האמריקנית. ספר זה הסוקר את המלחמה על כל היבטיה, בא למלא במידת-מה את החסר.

"נפלא, הישג אדיר. קשה לתאר כיצד אפשר לכתוב טוב יותר ובלשון קריאה יותר על צמיחתה של אירופה מן האפר של 1945. אינני מכיר עוד חיבור על המחצית השנייה של המאה העשרים שמגיע להשיג זה ... יצירת מופת."
איאן קרשו, מחבר הספר "היטלר"
בשנת 1945 הייתה אירופה מובסת. רוב רובה של היבשת נחרב במלחמה - טבח המוני, הפצצות, כאוס - שטחים רבים במזרח אירופה נשלטו בידי הסובייטים והחליפו עריצות אחת באחרת. כיום ברית המועצות אינה קיימת עוד והמדינות הדמוקרטיות של האיחוד האירופי מגיעות עד רוסיה עצמה. אחרי המלחמה מספר את ההיסטוריה העשירה והסבוכה של אירופה מסוף המלחמה עד מלחמת עיראק ובחירתו של האפיפיור בנדיקטוס השישה-עשר, ומעניק משמעות לתולדותיה ולזהותה של אירופה אז ועכשיו.
מלחמת העולם השנייה הסתיימה אמנם ב-1945, אך לפי גישתו של ההיסטוריון טוני ג´אדט, האפילוג של הקונפליקט נמשך זמן רב, ונתן את אותותיו במאה העשרים כולה. ג´אדט בוחן לעומק את מה שעבר בתקופה זו על המדינות משני עברי מסך הברזל, כשהמערב מתקדם עקב בצד אגודל לעבר המזרח, בעוד המזרח מקיים "שלום בין חומות הכלא", עד נפילת הקומוניזם ב-1989, שסימנה את ראשית הסיכוי לשינוי. ספרו המקיף של ג´אדט עוקב אחרי צעדי הקדמה הגדולים ואינו מתעלם מן הפרטים הקטנים אך החשובים בשנים 2005-1945. המחבר דן גם ביחסים הבעייתיים בין ארצות אירופה לארצות הברית בייחוד אחרי תוכנית מרשל, שתרמה להשבת כבודן של מדינות אירופה. המעקב אחרי מהלכי ההיסטוריה של אירופה, כשתרבות וגיאופוליטיקה שלובות זו בזו למארג אחד תוך שמירה על איזון ובהירות נדירה, הוא הישגו הגדול של המחבר.