האם IQ הוא גזירה משמים? בוודאי לא במידה הנראית לנו. ספרו המקסים והמנומק של דניאל גולמן מעלה את הטענה שאנו רואים את האינטליגנציה האנושית במבט צר בהרבה מן הנחוץ והנאות, תוך כדי התעלמות מיכולות חיוניות מאין כמותן להצלחתנו בחיים. בהסתמך על טלטלות חדשניות בחקר המוח וההתנהגות, מראה לנו גולמן גורמים פעילים התורמים לכך שאנשים בעלי IQ גבוה נכשלים בחיי היום-יום ואילו בעלי IQ נמוך בהרבה עושים חיל. הגורמים האלה מצטרפים יחדיו לדרך חדשה של תבונה - זו שגולמן קורא לה ``אינטליגנציה רגשית``. במושג הזה נכללות מודעות עצמית ושליטה בדחפים, התמדה, דבקות במשימה עד כדי קנאות, מוטיבציה עצמית, אמפתיה וכשירות חברתית. אלו הן הסגולות המיוחדות לאנשים מצטיינים בחיים הממשיים: אלה שהיחסים האינטימיים שלהם פורחים, שנחשבים לכוכבים במקום עבודתם. הן גם סימני ההיכר המובהקים של אופי ומשמעת עצמית ושל יכולות בסיסיות שמבלעדיהן לא תוכל החברה שלנו לשגשג. כפי שגולמן מוכיח בבירור, העלויות האישיות של גרעונות באינטליגנציה רגשית יכולות להשתרע מבעיות בחיי הנישואין ובהורות ועד לקשיים בבריאות הגוף. (מחקרים חדשים מלמדים כי מצבים כרוניים של כעס וחרדה מסוכנים לבריאות לא פחות מעישון בשרשרת). חסר באינטליגנציה רגשית יכול לחבר באינטלקט ולהרוס קריירות. אפשר שהמעמסה הכבדה ביותר מוטלת על ילדים: רשימת הסיכונים שלהם כוללת דיכאון, הפרעות אכילה, הריונות לא רצויים, תוקפנות ופשיעה.
אבל יש גם חדשות טובות, בסימן של תקווה.
האינטליגנציה הרגשית אינה מקובעת ברגע הלידה. הטיעון של גולמן בעניין זה מבוסס על סינתזה מקורית מאוד של מחקר המצוי בעיצומו, ובכל זה על הארות חדשות של הארכיטקטורה המוחית המצויה ביסוד הרגש והתבונה. הוא מראה במדויק איך אפשר לטפח ולחזק את האינטליגנציה הרגשית של כולנו. ומכיוון שהלקחים הרגשיים שילד לומד, תורמים לעיצוב של מעגלי המוח, נקל לגולמן לספק הנחיה מפורטת לשימוש הטוב ביותר שהורים ובתי ספר יכולים לעשות בחלון ההזדמנויות הזה של הילדות.
בשורתו של הספר מאיר העיניים הזה, הבשורה שכולנו מצווים להחדיר לתודעתנו, היא: אמות המדיה האמיתיות של החברה המודרנית צריכות להתייחס בראש ובראשונה לאינטליגנציה רגשית. דניאל גולמן מציע ראייה חדשה של מצוינות ותוכנית לימודים חדשה וחיונית לקראת החיים, כזו שכוחה עמה לשנות את העתיד למעננו ולמען ילדינו.
ד``ר דניאל גולמן מסקר את מדעי המוח וההתנהגות בניו יורק טיימס ומאמריו נדפסים בעיתונים רבים בכל רחבי העולם. הוא לימד באוניברסיטת הרווארד (שבה קיבל את תואר הדוקטור שלו) והיה בעבר עורך בכיר של כתב העת Psycology Today. כן כתב כמה ספרים בתחום הפסיכולוגיה.