למלא את השקט - אילת סלצקי-אסף

תמר עוזבת את הבית בלי להביט לאחור. את מה שקרה במצפה בגליל היא מעדיפה לשכוח. פגישה מקרית עם הולי, נערה אנגלייה שמחפשת את עקבות אביה בקיבוץ שכן, קושרת אותן זו לזו, והחברות המתפתחת בין השתיים תשנה את חייהן.

זה רומן שכתוב ביד אמן. ספר ראשון שמגלה את כוחה של קמה ורדי ליצור עלילה כובשת, ששואבת את הקורא אל חייהן של הגיבורות שלה: הולי הסוערת, הלא צפויה, ותמר, המתבוננת בה מן הצד, מהוססת ומכונסת בעולמה הפנימי. בביטחון וברגישות נפרש סיפורן של השתיים בכל התהפוכות שהן עוברות עם אחרים ועם עצמן. זו חברות בין ניגודים עזים שמועדת לטלטלות, וקשה לדעת אם הקשר הזה יעמוד בהן – מצד אחד דרמה גדולה, חובקת ארצות וגורלות, ומצד אחר סיפור נעורים עדין וחמקמק על קורותיהן בשנה האחת הזאת, שלא היו כמוה קודם לכן ולא יהיו כמוה אחריה. 

"אתן רק ילדות קטנות," השוטרים בתחנת המשטרה אמרו לחיילות שלי. "תישארו כאן, איפה שבטוח ומוגן, תתרחקו משדה הקרב, זה לא מקום בשביל ילדות כמוכן." 

החיילות שלי יודעות לירות, לכולנו יש מדים ונשק. כולנו עשינו אימונים בדיוק בשביל יום כזה, אבל אף פעם לא נלחמנו קודם, זאת תהיה הפעם הראשונה שנפגוש ממש מלחמה. השוטרים מפצירים בנו, "אל תצאו מכאן." ומהצד השני מתקשרת הקצינה שלי וצועקת עליי, "יש לכן נשק, אתן לוחמות, קדימה, תגיעו לבסיס בכל דרך אפשרית. תבואו לעזור בקרב."

אמרתי לחיילות שלי: אנחנו לא ילדות כמו שהשוטרים כאן אמרו לכן! אנחנו לוחמות! וככה הן קמו, ויצאנו."  

לוחמות הוא סיפורה של מהפכה. אחרי עשורים של מחלוקת סביב שאלת השירות של נשים כלוחמות בצה"ל, מלחמת שבעה באוקטובר הכריעה את הוויכוח. בעזה ובלבנון, בסוריה ובאיו"ש, צעירות ומבוגרות, נשואות ורווקות, אימהות ואפילו נשים הרות השתתפו באופן פעיל בלחימה ושמרו על כולנו.

לוחמות מביא את סיפוריהן של הנשים האלה: עשרים מונולוגים כנים וחשופים שמספרים את הסיפור הזה, סיפור שמעולם לא סופר קודם לכן, ושכולם חייבים להכיר. מונולוגים של נשים צעירות שרצו להפוך ללוחמות גם כשאיש לא האמין בהן. עם קסדה מעל לקוקו ולק ג'ל על הציפורניים הן הסתערו וחיפו, נפצעו והתגברו, והוכיחו שהן יכולות.

לוחמות - ספר שאי אפשר לקרוא בלי לצחוק ולבכות, להתרגש ולהתפעל, ובעיקר, להצדיע להן אחת־אחת.