זיכרונותיו של המינגוויי מפריז בשנים 1921 -1926. הספר יצא לאור בשנת 1964, שלוש שנים לאחר מותו של המינגוויי, והובא לדפוס על ידי אלמנתו, מרי וולש המינגווי, שלטענתה לא נגעה בטקסט כלל פרט לתיקון כמה משמות הרחובות בפריז.
הספר הוא לא רק ספר של זיכרונות אישיים אלא גם תיעוד של תקופה, של מקום ושל דור - זה שהתבגר לאחר מלחמת העולם הראשונה, "הדור האבוד" כפי שכנתה אותו גרטרוד סטיין. פריז של שנות העשרים על קבוצת היוצרים "הגולים" שחיו בה באותה עת - כמו סקוט פיצג'רלד, גרטרוד סטיין, עזרא פאונד, ג'יימס ג'ויס ואחרים - שהמינגוויי, כדרכו, כה מייטיב לתארם לטוב ולרע, גם בפסגת יצירתם וגם ברגעי השפל והמבוכה שלהם.
ארנסט מילר הֶמינגוויי (באנגלית: Ernest Miller Hemingway; 21 ביולי 1899 - 2 ביולי 1961) היה סופר ועיתונאי אמריקאי. סגנונו הספרותי הייחודי, המאופיין בשפה תמציתית ובמשפטים דקלרטיביים קצרים, השפיע רבות על הפרוזה במאה ה-20, וכמה מספריו נחשבים כיום ליצירות מופת. המינגוויי זכה בפרס פוליצר בשנת 1953 על ספרו "הזקן והים", ובפרס נובל לספרות בשנת 1954.