אבנר נושא עמו מורשת משפחתית כואבת: סבתא רבתא ששרדה את
גרמניה של שנות השלושים, אב אלים, ואם שנאבקה לבדה כדי להגן על
בנה ועל עצמה. מתוך הילדות הטראומטית הזו צומחת תודעה מוסרית
חדה. אבנר, שכבר מגיל צעיר לומד מה פירושם של פחד, של שתיקה ושל
כוח, מחליט בבגרותו שלא להיכנע להם. בעזרת שלושה חברים ואישה
יוצאת דופן, הוא מקים יוזמות חברתיות שמבקשות לשבור מעגלי אלימות,
אדישות ועוול – לא בסיסמאות, אלא במעשים. במהלך הרומן נחשף הקורא
למסע מורכב מהצללים אל האור: מבית רווי פחד, דרך מערכות חוק וחברה
שמעדיפות שקט על צדק ועד לניסיון עיקש לבנות עולם מוסרי יותר, גם
כשנדמה שהכול פועל נגדו.
בסיום הספר מתוודע הקורא לפרויקט קולנועי המגלם את חלומו של אבנר:
לא שלום נאיבי, אלא שלום שמבוסס על הכרה בכאב, לקיחת אחריות
והחזרת האנושיות למרכז. זהו סיפור על אדם אחד וחמישה שותפים לדרך,
שבחרו להפוך פצע לכוח מניע. סיפור על אומץ אזרחי, על גבולות בין אהבה
לשליטה ועל האמת הפשוטה והקשה: שינוי אמיתי כמעט תמיד מתחיל
בהחלטה קטנה של אדם בודד לא לוותר על האנושיות שלו.